עובדות וסיפורי נ.ב.א (54) / רון טחן

פורסם ב - 08. ספט, 2017 ע"י ב - כללי

השבוע בפינתנו: מה משותף למייקל ולברון, מה הרסה גולדן סטייט, ולמה אסור להגזים עם חגיגות הניצחון?

1. מלבד העובדה ששניהם שיחקו רוב הקריירה עם מס' 23 על הגב, בין מייקל ג'ורדן ולברון ג'יימס יש מכנה משותף נוסף,שניהם היחידים בהיסטוריה שזכו במהלך שנה אחת בתארים הבאים:

– השחקן המצטיין של העונה
– אליפות
– השחקן המצטיין של סדרת הגמר
– מדליית זהב אולימפית

מייקל ג'ורדן עשה זאת בשנת 1992, כאשר לאחר האליפות השנייה עם הבולס זכה במדליית הזהב עם נבחרת החלומות, בעוד לברון ג'יימס שחזר את ההישג הנפלא כעבור 20 שנה, לאחר שחגג אליפות ראשונה בקריירה עם מיאמי, וזכייה בזהב האולימפי.

2. טריפל-דאבל זה הישג מרשים, אבל לא כל כך נדיר. מה שיותר נדיר זה דאבל טריפל-דאבל: משחק עם 20 נקודות, 20 ריבאונדים ו-20 אסיסטים.

זה קרה פעם אחת בהיסטוריה של ה-NBA. וילט צ'מברליין סיים משחק עם 22 נקודות, 25 ריבאונדים ו-21 אסיסטים ב-1968. באותה תקופה לא ספרו חטיפות וחסימות, כך שייתכן והיו טריפל דאבלים רבים נוספים שלא נכנסו לסטטיסטיקה (וככל הנראה גם קוואדרופל-דאבלים)

השחקנים הקרובים ביותר לאותו הישג מאז הם מג'יק ג'ונסון של 1989, ראז'ון רונדו של 2012 וראסל ווסטברוק של 2017. שלושתם סיימו משחק עם מעל 17 נקודות, 17 ריבאונדים ו-17 אסיסטים, כשמג'יק סיים את המשחק שלו מאז עם 24 נקודות ורונדו עם 20 אסיסטים.

משחקים של 15-15-15 הרבה יותר נפוצים: היו 9 כאלה מ-1983/84 עד היום. מג'יק, ווסטברוק וקיד הם היחידים שעשו את ההישג יותר מפעם אחת, וג'יימס הארדן סיים בעונה שעברה משחק של 53 נקודות, 17 אסיסטים ו-16 ריבאונדים (תודה לרועי ויינברג).

3. הקבוצה שלכם נמצאת בעיצומו של רצף ניצחונות דו ספרתי, ויש לכם מפגש נגד מילווקי. מה אתם אמורים לעשות? לעודד את הקבוצה בדרך לעוד ניצחון, או פשוט לקבל בהכנעה את העובדה שהרצף עומד להסתיים?
ובכן…

בשנת 1972 ניצחה הלייקרס 33 משחקים ברציפות, שיא ליגה עד היום, עד שנתקלה במילווקי.
בשנת 1974 ניצחה בוסטון 12 משחקים, עד שנתקלה במילווקי.
בשנת 1983 פילדלפיה ניצחה 14 משחקים ברציפות, בשנת 2007 סן אנטוניו ניצחה 13 משחקים ברציפות, ובשנת 2011 דאלאס ניצחה 12 משחקים ברציפות, עד ש… בטח כבר הבנתם, עד שהן נתקלו במילווקי.

מה שמעניין הוא שכל הקבוצות הנ"ל אמנם נעצרו נגד מילווקי, אך זכו בתום העונה באליפות.

לכן, כאשר הרצף המדהים של גולדן סטייט לפני שנתיים (0-24) הסתיים דווקא נגד מילווקי, הרי שעל פי הנתון המוזר הזה, ניתן היה להניח שהקבוצה בדרך לאליפות נוספת.

לצערם של אוהדי הקבוצה, הנחה זו התבררה כשגויה, שכן גולדן סטייט הפסידה לבסוף בסדרת הגמר של 2016, ויש שיגידו שהפכה את הסיפור הזה לחסר כל משמעות…

4. לני וויליקינס, ג'ון וודן, ביל שרמן וטומי היינסון, הם ארבעת האנשים היחידים שנכנסו להיכל התהילה של הכדורסל, גם כשחקנים, וגם כמאמנים

*

5. לקראת סיום עונת 1992/3, פיניקס סאנס, שהחזיקה במאזן הטוב בליגה, נקלעה לרצף של שלושה הפסדים.
במשחק ה-80 של אותה עונה, פיניקס רצתה לקטוע את הרצף, אך חצי שנייה לסיום, היא נקלעה לפיגור נקודה (115-114) לאחר סל של קליף רובינסון מפורטלנד.

פיניקס לא אמרה נואש, וחצי שנייה לסיום, צ'ארלס בארקלי הצליח להשתלט על כדור שאיכשהו הגיע אליו לאחר ניסיון האלי אופ כושל, והצליח לזרוק בזמן את הכדור בדרך לאחד מסלי הניצחון היותר משוגעים שראתה הליגה.


אלא שתוך מס' שניות, הערב הגדול של בארקלי קיבל תפנית שלילית.
במהלך חגיגות סל הניצחון, בארקלי רץ לחבק את רכז הקבוצה הנהדר קווין ג'ונסון.

במהלך החיבוק, ג'ונסון, שסבל באותה עונה ממכת פציעות, נפגע בברכו וירד מהפרקט כשהוא מחייך, אך צולע.

יותר מאוחר התברר שג'ונסון אכן סובל מפציעה, שהשביתה אותו לכשבועיים, ואף גרמה לו להחמיץ את פתיחת הפלייאוף של הקבוצה המצוינת, שנעצרה באותה עונה רק בגמר הליגה על ידי הבולס.

Tags:

18 תגובות ל - “עובדות וסיפורי נ.ב.א (54) / רון טחן”

  1. דינגו

    08. ספט, 2017
    20:23

    כרגיל תענוג. אין מצב שחלפה פחות מחצי שניה מהמגע של הגדולים בקרש ועד שבארקלי שיחרר אותו…

    Reply to this comment
  2. bobby

    08. ספט, 2017
    21:14

    תודה רון!
    נכון שב-2016 הווריורס לא זכו באליפות, אבל בעוד כמה שנים, כשנסתכל אחורה על התקופה שמ-2015 ועד.. מי יודע עד מתי? כל שנה באותה תקופה תיזכר ככזו שרוב הסיכויים שהווריורס היו אלופים, או כמעט היו.
    ומי יודע? אולי העונה שוב יהיה איזה רצף ניצחונות גדול של הלוחמים שייקטע על ידי מילווקי, והפעם הווריורס כן ידאגו לעשות את העבודה בפיינלס.. בקיצור – אל תגיד נואש על העובדה הזאת! 🙂

    Reply to this comment
  3. מנחם לס

    08. ספט, 2017
    21:44

    אחד השברים שאני עד היום לא יודע זה אם ביל שרמן היה יהודי. אני לא חושב.
    הטור הזה מחזיר אותי למקומות שהייתי בהם אישית, או אני זוכר בהירים כאילו קרו אתמול.

    Reply to this comment
  4. עידן עופר

    08. ספט, 2017
    21:57

    תענוג כל שבוע מחדש, תודה רון !

    Reply to this comment
  5. Berch

    08. ספט, 2017
    22:20

    מת על הפינה הזו במיוחד 🙂
    כואב הלב לראות את הפרצוף של קיי-ג'יי אחרי הכניסה באציל השמח…..

    Reply to this comment
  6. אור בן-יעקב

    08. ספט, 2017
    23:35

    תודה רון!
    אם כבר מדברים על מילווקי – שיקגו של 96 ניצחו את המשחק ה-70 ושברו את שיא הנצחונות לעונה – דווקא מול אותה מילווקי בחוץ, במשחק די גרוע שנגמר ב-86-80 או משהו כזה.

    Reply to this comment
    • חמי

      09. ספט, 2017
      06:41

      אני זוכר מהעונה הזו את משחק ההפסד של הבולס נגד טורונטו שמייקל קלע סל נצחון מהשלוש שלא נחשב ובצדק אני חושב

      Reply to this comment
  7. לא משנה שמות

    09. ספט, 2017
    02:22

    אחת הפינות שאני הכי אוהב באתר, ובכלל בתקשורת הספורט.

    Reply to this comment
  8. סוסמעץ

    09. ספט, 2017
    07:36

    הפינה הטובה באתר 🙂 תודה

    לשים את השיקוץ ליד הוד רוממותו בכל תחום אפשרי
    זו צרימה בלתי נסלחת

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      14. ספט, 2017
      18:46

      אתה יכוותל לכתוב ולומר שיקוץ כמה שאתה רוצה אך לא יעזור לך: לברון הוא אחד מגדולי השחקנים בכל הזמנים וראוי גם להיות בחמישיית כל הזמנים!!! באליפות האחרונה הוביל את שחקני שתי הקבוצות בכל חמשת הנתונים העיקריים ובגמר האחרון גם היה מעולה למרות ההפסד והשיג ט"ד, שני הדברים הושגו לראשונה בתולדות הנב"א.

      Reply to this comment
  9. איתי

    09. ספט, 2017
    08:26

    נהניתי מאוד תודה

    Reply to this comment
  10. גיא הרשע

    09. ספט, 2017
    08:29

    תודה, רון.

    Reply to this comment
  11. Ljos

    09. ספט, 2017
    13:54

    DNP – Hugged by Barkley.

    תודה.

    Reply to this comment
  12. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    09. ספט, 2017
    16:14

    אין על הפינה. פשוט נפלא!

    Reply to this comment
  13. amitlahev

    10. ספט, 2017
    10:34

    מעולה!
    אחת הפינות..

    Reply to this comment
  14. פאקו

    10. ספט, 2017
    11:39

    נהדר פשוט. גם לאחר קריאה חוזרת.

    Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *