עד שישי ב-13:00- 30 שנות שחקני יורוליג – בוחרים חמישייה (3) / אהרון שדה ואלעד אייל

העולים, נכון לעכשיו, לחמישייה:

גארדים – שאראס ודימטריס דיאמנטידיס (זכה ב-75% בשובר השיוויון מול פרדארג דנילוביץ').

פורוורדים – אנטוני פארקר (זכה ב-38% מהקולות).

אתם מוזמנים להצביע בסקר שובר השיוויון בין טוני קוקוץ' ודיאן בודירוגה, שזכו ל-28% כל אחד עד כה.

המועמדים לעמדת הסנטר: ניקולה וויצ'יץ', ארבידאס סאבוניס.

*

ניקולה וויצ'יץ' / אהרון שדה

רשימת הישגים: 2 זכיות (2004, 2005) ו-2 הפסדים בגמר (2006, 2008). 3 פעמים בחמישיית העונה הראשונה (2005, 2006, 2007) ופעמיים בחמישיית העונה השנייה (2003, 2004). חבר בקבוצת העשור הקודם.

למה הוא צריך להבחר: במשפט אחד – ברצף הוא אולי סנטר העל היחידי שהיה ביורוליג לאורך זמן.

האלגוריה הכי טובה לכך היא נס קובנה, המשחק בו מכבי ת"א עלתה לפיינל פור ב-2004.

כן, זו לא טעות, וארצה שתקראו היטב היטב את השורות הבאות.

שימו לב לסטט' של המשחק: סאבוניס עם 29 נקודות (10 מ-13 מהשדה כולל 4 מ-6 מרשימים מהשלוש) ו-9 ריבאונדים. וויצ'יץ' עם 18 נקודות (8 מ-11 מהשדה) לצד 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

 

אם זה נדמה לכם שוויוני זה רק בגלל שאתם מסתכלים על מספרים.

מי שהיה שם מבין שהליטאי מחץ את ניקולה! אם הסטט' של הקרואטי נראית נחמדה זו רק מסיבה אחת ויחידה והיא שסאבוניס יצא בחמש עבירות במהלך המשחק.

אם נדמה לכם שאני מייצג פתאום את סאבוניס, טעיתם בענק או שלא הבנתם את הפואנטה.

הפואנטה היא שסאבוניס היה גדול (תרתי משמע) באותו משחק על ניקולה בכמה דרגות. מה קרה בסוף? פשוט מאד.

הליטאי הלך מהר מדי, וכשהוא לא היה בסביבה ניקולה היה השליט היחידי ולקח את המשחק ואת הגביע. זה משקף את כל הקריירה שלהם ביורוליג!

הרי סאבוניס ענק בכמה דרגות מניקולה אבל לא על זה נשאלתם!

השאלה היא אחת ויחידה מי היה הסנטר המשפיע בכל 30 שנות הפיינל פור, ושם התשובה חד משמעית. הליטאי היה בגמר בודד (פעמיים פיינל פור) ולקח גביע בודד, לצד עוד עונה אישית אגדית בגיל 40 שהסתיימה בטופ 16. הוא שיחק ביורוליג בין 1992 ל-1995 וב-2004.

הקרואטי לעומתו היה ב 4 גמרים ולקח פעמיים את הגביע. הוא נבחר גם 5 פעמים לחמישיות העונה השונות. בקיצור במפעל הספציפי הזה ובשנים הספציפיות הנ"ל (לא בשנים לפני כן שם יש לסאבוניס עוד גמר מ-1986 שלא בא בחשבון לעניינו).

אין באמת מה להשוות ביניהם בשנות היורוליג.

לסיכום, כמו במשחק ההוא ב 2004 סאבוניס היה טוב בהרבה אך יצא מוקדם מדי מכדי לנצח!

*

ארבידאס סאבוניס / אלעד אייל

רשימת הישגים (בעידן הפיינל פור בלבד): אלוף היורוליג פעם אחת (1995), השחקן המצטיין של הפיינל פור (1995), השחקן המצטיין של העונה הסדירה (2004) והשחקן המצטיין של הטופ 16 (2004). שחקן השנה באירופה (1995) – זכה עוד 7 פעמים לא בעידן הפיינל פור.

אמנם זה לא רלוונטי ליורוליג אבל ראוי לציין שזכה במדלית זהב ושתי מדליות ארד אולימפיות מדליות זהב וכסף במונדובסקט, וזהב ושני ארד ביורובאסקט עם בריה"מ. בנוסף זכה בשתי מדליות ארד אולימפיות ומדליית כסף ביורובסקט עם ליטא

סאבוניס לא שיחק הרבה שנים במפעל הבכיר באירופה, הוביל ב-86 את ז'לגיריס לגמר גביע האלופות מול ציבונה של פטרוביץ' המנוח אבל הפסיד למרות שהיה הקלע המוביל במשחק עם 27 נקודות.

הפעם הבאה במפעל הייתה במדי ריאל מדריד אותה הוביל פעמיים לפיינלפור ובעונת 94/5 גם לזכייה מרשימה מול הקבוצה שנחשבה לפייבוריטית הגדולה לזכייה אולימפיאקוס. סאבוניס הוביל קבוצה די בינונית של ריאל כשלמעט ארלאוקאס לא שיחקו שם כוכבים גדולים. סאבוניס זכה בתואר מצטיין הפיינל פור.

ב-2004, אחרי קריירת אן בי איי מרשימה במדי פורטלנד, ובגיל 40, חזר סאבוניס לאירופה לעונה אחרונה בקבוצת נעוריו ז'לגיריס במטרה להוביל אותה לתואר אירופי. קובנה הגיעה למשחק מכריע ביד אליהו מול מכבי ת"א כשהמנצחת עולה לפיינל פור. סאבוניס במשחק הרואי עם 29 נקודות ו-9 כ"ח (יותר מוויצ'יץ' ובאסטון ביחד ) הוביל את קבוצתו ליתרון לפני שיצא ב-5 עבירות לקראת סיום המשחק. סאבוניס בגיל 40 במשחקו האחרון בקריירה, עשה בית ספר לניקולה וויצ'יץ' שהיה אז בשיא הקריירה!

מאפיין יחודי: סאבוניס היה שחקן בגובה 2.21 שקולע שלשות, מוסר מאחורי הגב ומלהטט על המגרש. הבנת המשחק, והטאץ' הנדיר הפכו אותו לאחד הגדולים ששיחקו ביורוליג. במשחקים מול סנטרים אחרים ביבשת הוא לרוב יצא כשידו על העליונה באופן בולט ומוחלט. בשנים מעטות הוא השאיר חותם בל ימחה והוא הסנטר הגדול בהיסטוריית האירופית.

סאבוניס הוביל את ריאל לזכייה מרשימה כנגד כל הסיכויים מול אולימפיאקוס החזקה והעשירה ביבשת עם תצוגה מרשימה מאד. את רוב שנותיו הגדולות הוא העביר בקבוצות אירופיות בינוניות, אבל בגיל 40 הוא הוכיח שהוא הסנטר הכי גדול מול ניקולה וויציץ ומייסיאו באסטון שהיו אז בשיאם. בעימות ישיר הוכח מי הגדול מכולם. סאבוניס עכשיו השאלה היחידה האם בחמישיה אתם רוצים לראות את הגדול מכולם או את זה שניסה בלי הצלחה להצר את צעדיו במשחקו האחרון בקריירה?  ההחלטה בידיכם.

*

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. תודה רבה רועי.
    אני רוצה להדגיש (מקווה שייכנס במאמר (.
    הדד ליין לבחירה עד יום שישי שעה 13.00
    שכן אין לדבר סוף ובתחרות צמודה התוצאה יכולה להשתנות כל רגע…כפי שקרה במאמר הקודם בין קוקוץ לבודירוגה …השינוי ההוא לא היה רלוונטי לדידנו שכן מקום שני היה נכנס אוטומטית לחמישייה רק אם היה ב +10 אחוז ..אבל כרגע יכולות להיות הרבה תזוזות לכן כל הרוצה להשפיע קולו ייספר ע"י התוצאה האחרונה לאחר שעה 13.00 יום שישי.
    יש לכם 48 שעות + קצת להשפיע

  2. קוקוץ׳ בקושי שיחק ביורוליג. בודירוגה זה אגדה. ברור שקוקוץ׳ שחקן יותר טוב אבל מדברים פה על היורוליג לא?
    הבחירות בשאראס ופארקר קצת פרובינציאליות אבל נו טוב, זה חלק מהעסק כשמדובר בבחירות האוהדים.

    1. בעיה.
      אני לא מצליח להחליט אם יש לי הטיה כי קוקוץ' רחוק מדי.
      במספרים והעונות אהרון הראה שהנתונים דומים אבל איכשהו בודירוגה אצלי בראש זה יורוליג.

      הולך עם קוקוץ' בזכות זיכרון מעומעם של יוגופלסטיקה.

      1. אני רואה עכשיו שהתוצאות עם סבוניס.
        יותר הגיוני היה להכניס את בודירוגה במקום פארקר ודווקא וויצ'יץ' סנטר ראוי, סאבוניס פשוט לא היה מספיק שנים.

        לגבי שאראס, יכול להיות שלבניית קבוצה הייתי בוחר מישהו אחר לפניו (תאודוסיץ?), אבל 4 זכיות בשלוש קבוצות זה לגמרי הפוסטר של היורוליג.

    2. לקוקוץ' לא פחות תארים למרות ששיחק פחות לכן הבדל השנים לא משמעותי בגלל שבתארים אישיים וקבוצתיים לקווקוץ' יותר תארים.

  3. כשהייתי במחנה הכדורסל ללא גבולות של האנ.בי.איי הייתה פעילות של מכבי ת"א, ואז ניקולה וויצ'יץ' הגיע. השיחה שלו עם אנטוני פארקר והתמונה המשותפת שלהם ביחד הייתה אחד הדברים שהכי התלהבתי מהם הרבה זמן.

    הוא צריך להבחר. סאבוניס סנטר יותר טוב, אבל לא בעידן הפיינל פור

  4. 3 פעמים אלוף אירופה ,4 גמרים סה"כ נראה לי חותם נאה של קוקוץ'.
    שחקן שלם מעט יותר מבודירוגה ולכן בחרתי בו גם בשובר השוויון.
    ובבחירה היום מבחינתי סאבוניס בענק ולו דווקא בשל העונה המדהימה שלו בגיל ארבעים בלי ברכיים וגב בה טחן את גבוהי
    ביורוליג ואילולא צירוף מקרים נדיר מדי הייתה נגמרת בלפחות
    פיינל פור.

  5. למרות שזה לא קרה בתקופתי, הלכתי עם סאבוניס וקוקוץ. קוקוץ ובודירוגה היה סוג של הטלת מטבע, על סאבוניס הלכתי כי גם אם היה ביורוליג תקופה קצרה, היה דומיננטי מדי לאירופה. טעימה קטנה, אבל איכותית. וגם כי אי אפשר 3 שחקני מכבי בחמישיה, צריך להיות גם אובייקטיביים קצת

  6. כן, וויצ'יץ' זכה ביותר תארים, אבל סאבוניס היה שחקן גדול יותר, גם ביורוליג.
    הוא קנה אותי אי-אז בשנות ה-80, באיזו עיירה אירופית ניטראלית, כשממרום גובהו ראה כל מה שמתרחש תחתיו, וחילק מסירות מאחורי הגב לחומיצ'יוס וחבריו.אחת הפוזות הבולטות: סאבוניס עומד, מרים את היד גבוה מעל ראשו, כמו הלפיד של פסל החירות, ומחפש למי למסור… ב-2004 עשה זאת שוב בנס ז'אלגיריס, וגור שלף ניסה לבוא מאחור, ולתת 'טיפ' לכדור, ולהפיל אותו. סאבוניס הוריד את הכדור ביד אחת אל מאחורי הגב, כאילו היה כדור טניס, בלי להתבלבל – תקע בגור שלף מבט מאיים…
    יש להודות: וויצ'יץ' היה היחיד שהצליח לחקות את סאבוניס במשהו, אבל המימדים של סאבוניס הביאו את ראיית המשחק שלו למימד אחר לגמרי…

  7. לדעתי סאבוניס שחקן בלבל אחר.
    בכל זאת השאלה כמה גדול אתה יכול להיות במיעוט זמן.
    ראינו למשל שאמביד של פיל' שהיה ליגה אחרת מכל היתר לא נבחר לרוקי העונה כי לא עמד במס' מינימום של משחקים (לא פורמלית מהותית ).
    במובן זה לניקולה יתרון .

    השאלה אם בוחרים את השחקן היותר גדול כי אז בוודאי סאבוניס או את השחקן הכי משפיע ב 30 השנה כי אז מיעוט הזמן של סאבוניס לרעתו.

    האם אומר עד כה את דברו באופן נחרץ.
    אני מניח שבסופו של יום גם העובדה שסאבוניס היה כמה שנים (בניגוד למקאדו למשל משפיעה) אבל גם העובדה שלא היה אף סנטר כולל ניקולה שהטביע ממש חותמו.
    ניקולה אמנם 5 פעמים חמישיית עונה ..זה הרבה פחות מנבארו שהיה גם אם וי פי ובכל זאת לא דגדג את הרביעייה שלפניו שאראס ,דמיינטינדיס ,ספינוליס ודנילוביץ.

    לכן אם היה מול סאבוניס סנטר שהיה כבר אם וי פי היה סיכוי לתחרות אין כזה כולל ניקולה ולכן התוצאה ברורה.

    אני מסכים עם מיקי שניקולה קצת למד מהחכמה והקליעה של סאבוניס אך הדגש על קצת .סאבוניס היה סקלה אחרת.
    בגלל עבירות מוקדמות הוא פספס לטעמי גמר נ.ב.א ופיינל פור אירופאי נוסף .גם כך קריירה מזהירה אך עם תחושת פספוס שלנו מה היה קורה אם היה מגיע לליגה מוקדם יותר לדעתי היה בלבל של אלג'ואן את רובינסון …אך לא נוכל לדעת לפחות לא בגלגול הנוכחי .

    1. עדיין לניקולה שתי אליפויות רצופות ועוד שני גמרים עם שלוש בחירות לחמיישיית העונה הראשונה (ושתיים לשנייה), וסה"כ יותר תארים קבוצתיים ואיש באופן ברור. עוד שנה אחת כמו 2004 הייתה נותן את הייתרון הברור לסאבוניס למרות אליפות אחת פחות.

  8. טוני קוקוץ וסבוניס.
    טוני קוקוץ ופארקר בשבילי הם הגדולים בשלושים שנה האחרונות אבל היו ראש בראש ולכן קוקוץ בהזדמנות שניה
    גם בלי שמחשיבים לסבוניס את עידן טרום הפיינל פור אז יש יש לו רק אליפות אירופה אחת פחות מוויציץ אבל יותר הישגים אישיים כי סבוניס היה הטופ דוג וויציץ אם כל זה שהיה סנטר ענק ובעיקר חכם היה שלישי ברוטציה אחרי פארקר ושארס

      1. עידן מאיפה הבאת את זה ?
        סאבוניס היה אמנם אלוף עולם ,אירופה ואולימפי אך תואר יורוליג /גביע אירופה לאלופות בודד יש באמתחתו ב 1995 עם ריאל

        1. מרשימת ההישגים של סבוניס שכתב אלעד אייל.
          אני התחלתי לראות כדורסל בגיל 6 בשנת 87 אז כל מה שהיה עם סבוניס לפני עידן הפיינל פור הסתמכתי על הכתבה

          1. מקבלים….
            עידן אני עוד זוכר את גמר 86 ציבונה של דראזן מול קובנה של סאבוניס שני שחקני על ממש …במשחק עצמו סאבוניס הורחק ועוד לא היה בשיאו .

  9. בוחר בקוקוץ' בשובר שיוויון ובוויצ'יץ כי גם הוא קרואטי, סתם, כי בסופו של דבר השפיע יותר מסאבוניס ביורוליג למרות ה-MVP של הפיינל פור ב-95' ביורוליג. עוד עונה אחת לפחות כמו ב-2004 הייתה מטה את הכף לטובת סאבוניס למרות אליפות אחת פחות אך עם MVP אחד של הפיינל-פור שאין לוויצ'יץ'.

  10. אפשר לבחור גם את ניקולה וגם את סאבוניס כשני מגדלי תאומים וזו תהיה חמישייה לא פחות טובה מחמישייה טיפוסית: שאראס, פארקר, קוקוץ', וויצ'יץ' וסאבוניס.

  11. לפעמים שחקן הוא כל כך גבוה (תרתי משמע),
    שגם אליפות אחת מספיקה בשביל להשים אותו במקום הראשון.

    סבוניס היה השחקן הכי טוב בקבוצתו בכל פעם ששיחק באירופה.
    אני לא בטוח שאפשר לומר את אותו הדבר על ניקולה.

    1. לעניות דעתי, היחיד שהראה דומיננטיות מרשימה כל כך כמו סאבוניס בעידן הפיינל פור , היה נייט האפמן המנוח. הוא נתן שנתיים מדהימות. ואני לא מדבר דווקא על מספרים, למרות שגם שם הוא בלט מאד עם 24 נקודות בחצי הגמר 2000 ו-26 נקודות בגמר מול רברצה ופאו, ו-2+ נקודות בגמר 2001.

      כשאני מדבר על הדומיננטיות שלו אני מתכוון לאופן בו שלט במשחק. אני מדבר על משחק הלהיות או לחדול בבולוניה מול קבוצת הכוכבים המדהימה של קרנישובס, פטצקה, מאיירס, יאריץ וורנקוביץ הענק באולם המאיים ביותר ביבשת באותה תקופה. 29 הנקודות שלו עם 19:19 מהקו וחיסול כל ניסיון של בולוניה לחזור למשחק. אני מדבר על המגוון העצון של התנועות תחת הסל, על האתלטיות הנדירה, על כך שלא משנה איפה הוא יפגוש את הכדור, הוא תמיד ידע להתמצא, ולהניח אותו בטבעת. חוסם, מוסר בחסד, ריבאונדר נהדר ושחקן מאני טיים.
      שיחק מעט מדי שנים, אבל איזה שנים אלו היו !

      שחקן נדיר באיכויותיו, ולדעתי רק סאבוניס עלה עליו בכל שנות היורוליג. ניקולה עם כל ההערכה, לא היה ברמה הזו.

        1. הפטמן המנוח היה בהחלט שחקן מצוין אבל גם שיחק מעט מדי וגם לא היה מגוון כ"כ כמו סאבוניס לא הייתה לו קליעה למשל מחוץ לקשת .
          בנוסף הוא זכה רק בעונה המפוצלת שזה גם בעוכריו .
          בוא ונגיד שהוא בהחלט היה יכול להיות מדובר עם הגדולים באמת אבל הפציעות גמרו אותו .

          בכלל זו עמדה מעניינת שכן הגדולים ביותר היו מעט מאד זמן ביורוליג והם סאבוניס ,ראג'ה ואם תרצו מקאדו /מנגין ואולי אפילו הפטמן.
          ועכשיו אפשר לצרף את יודו שלאחר שנתיים גדולות חתך לנ.ב.א

          מי שהתמיד היה פחות טוב למשל היינס ,בורסיס או סופו .

          היחיד שהיה גם טוב ודומיננטי וגם התמיד הוא ניקולה .
          אבל יש להיות סנטר דומייננטי וניקולה כזה (5 חמישיות עונה ברצף שזה כמדומני שיא או היה שיא)
          לבין להיות שחקן על דומיננטי שהוא לא רק סנטר כזה שלוקח את התארים האישיים וכאן ..ניקולה לא נמצא.

          וזה מוביל אותי לעוד נקודה מעניינת.
          שמסתכלים על התארים האישיים רואים את הדברים הבאים.
          רכזים :
          5מהם היו מצטייני העונה הסדירה
          פאפלוקאס ,דמיינטינדיס תיאותודיס ,ספינוליס ורודריגז.
          עוד 8 היו אם וי פי פיינל פור
          ריברס ,אדני , מקדולנד ,שאראס ,פאפלוקאס ,רייס ,דמיינטינדיס(2) וספינוליס (3 ).

          קלעים :
          מצטייני הסדרה היו 3 נבארו דה קולו ויול
          פיינל פור לנגדון ,נבארו דה קולו ולפי בחירתכם דנילוביץ.

          סמולים ופורדים
          אם וי פי סדירה שישושקאס ,קרילנקו טורציאן
          אם וי פי פיינל פור שישוסקאס ,גינובלי בודירוגה קוקוץ ,ווליקינס ניוציני

          4-5 (לא סנטרים קלאסים )
          סאביץ מקאדו טומשביץ

          לא נותרו הרבה סנטרים קלאסיים שהטביעו חותמם
          היו לנו את
          סדירה : הפטמן (מפוצלת ) ,בלייר וסאבוניס .
          בפיינל פור ראג'ה סאבוניס ,רבראג'ה והשנה בחלוף 17 שנה מרבראצ'ה נבחר סוף סוף סנטר כאם וי פי והוא יודו (Aגם חצי 4 ) וגם ברח לנ.ב.א

          1. אהרון להאפמן הייתה יד טובה גם מחוץ לקשת. בעונה המפוצלת קלע ב37.5 % 6/16. ב-20 משחקים כך שגם בתחום הזה הוא היה בהחלט מרשים בוודאי ביחס לסנטר.

            אני חושב שההשפעה של האפמן חרגה גם מעבר לתקופה הקצרה שלו ביורוליג, בוודאי ביחס למכבי. הוא היה הגורם המרכזי ביחד עם מקדונלד שהחזיר את הקבוצה לתודעה ולטופ לאחר שנים רבות אפורות. הוא גם היה סנטר ייחודי כיוון שהיה עם יכולות של גארד בגוף של סנטר. ידע להוביל מתפרצת מחוף לחוף, ולהוריד כדור לרצפה.

            שלא יובן לא נכון, אני דווקא בחרתי בניקולה שהיה סנטר גדול עם אינטליגצית משחק ברמה הכי גבוהה, יכולת מסירה, יד רכה והיה בטופ הכי הרבה שנים מהסנטרים הגדולים. אבל אם משווים אחד לאחד בינו לבין האפמן או סאבוניס הבחירה שלי ברורה.

          2. אלעד רק הבהרה 6/16 זה אחוז יפה אך כזה שלא נחשב כי זה פחות מזריקה למשחק ושלשה לפחות מ 3 משחקים.
            ניקולה כמדומני זרק וקלע הרבה יותר (בפועל) וסאבוניס הוא בכלל ליגה אחרת 2.21 שצולף 3/3 בגמר יורוליג או 4/6 במשחק ההוא מול מכבי

  12. בהחלט הזמן משחק נגד סאבוניס, כמו להגיד אחרי עונה אחת שסטודמאייר הוא הסנטר שהכי השפיע על הליגה הישראלית….
    השפעות ויציבות הם דברים שנמדדים לאורך זמן….

    וויציץ׳ בלי הרבה התלבטות

  13. עם כל הכבוד לוויצ'יץ' סאבוניס היה משפיע יותר, גם מבחינת הגעת אירופאים לNBA.
    יש יותר ילדים אירופאים (לא כולל ישראלים) שיודעים מי זה סבוניס אבל לא וויצ'יץ'.

    ו… עם כל הכבוד לקוקץ' והישגיו המוקדמים בודירוגה הוא מסוג השחקנים המעולים שוויתרו על NBA ונשארו באירופה. והוא אגדה בלי קשר.

    למי שלא הבין – סאבוניס ובודמרוגה

  14. ניקולה קלע בקריירת היורוליג שלו 78/226 34.5% הצלחה לשלוש. בעונה הכי טובה הוא קלע 14/30 46%, אבל היו לו גם עונות עם 16% כך שיש תנודות בתחום. בכל אופן ברור שההשוואה בין הסנטרים בתחום הזה היא ענין שולי יחסית.

  15. לניקולה היו המון מגרעות
    בעיקר הגנתית וריבאונדר בינוני יחסית לגובהו
    סאבוניס לא שיחק מספיק זמן בטח שלא בשנות השיא שלו
    בקיצור בחירה ממש לא פשוטה

        1. לא התכוונתי להחליש את טענותיך. זה היה מכוון יותר לאהרון שטען שסאבוניס היה קלעי שלשות טוב בהרבה. בסך הכל ניקולה סאבוניס והאפמן מסתובבים סביב אותו אחוז לשלוש ובכל מקרה זה נתון לא מכריע ביניהם.

          אני חושב שכולם מסכימים שסאבוניס סנטר ברמה אחרת!
          הדיון הוא על רמת ההשפעה וההישגים ביורוליג, ופה בהחלט יש לוויציץ מה להציע

          1. אלעד טענתי ואני עדיין טוען .
            שכן לא מספיק להראות אחוז צריך להראות אפקטביות .
            שאתה קולע 6/16 זה אולי 37.5 אחוז.
            אך 78/226 גם אם זה אחוז נמוך יותר (34.5 ) זה מראה על אפקטיביות .

            אני כמובן יודע שהנתונים של ניקולה הם נתוני קריירה והפטמן עונתיים באתי להמחיש.
            מכיוון שלא הבאת את כמות הזריקות של סאבוניס נותר רק לשער .
            סאבוניס קלע 36.6 ובמשחק המכריע עשה 4/6 אני מניח שהיו לו כ 2 ואולי 3 זריקות למשחק וזה הרבה הרבה יותר אפקטיבי ממה שהיה לניקולה והפטמן להציע

          2. סאבוניס קלע בעונת 2003/4 15/41 זריקות לשלוש. לא יודע מה אפשר להסיק מזה על כל הקריירה באירופה, אבל נראה לי שהוא בהחלט זרק הרבה יותר מסנטר ממוצע מהטווח הזה.
            בכל מקרה גם להאפמן ולניקולה הייתה יד טובה בזריקות מחצי מרחק וגם מרחוק הם קלעו לא רע בכלל.

  16. יוגוסלפטיקה ספליט בעיניי היא הגדולה מכולם עשתה מה שמכבי הגדולה לא עשתה ללא זרים … ולכן אין שאלה לגבי קוקוץ׳

    1. אהרון אני חוזר על הצעתי מלפני כמה שבועות. במידה והשיוויון נשמר בין קוקוץ׳ לבודירוגה, אפשר לנסות להכניס את שניהם לחמישיה ע״ח אחד הגארדים (כנראה דיאמנטידיס שנבחר שני) ע״י קרב ראש בראש מול כל אחד מהם.

      או להעלות שישה פיינליסטים ומתוכם לבחור חמישה…

      חוץ מזה, לבחור בין קוקוץ׳ לבודירוגה זה כמו לענות על השאלה את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא… בסוף בחרתי בודירוגה בלב כבד.

      1. אני מקבל את הצעתך .
        אם יהיה שוויון מחר 13.00 תהיה חמישייה שתורכב מ6 שחקנים .
        (אי אפשר סתם לזרוק את דמינטיינדיס על לא עוול בכפו ☺ מה עוד שאנו דמוקרטים ).

        במידה ומישהו ינצח ותהיה חמישייה שתורכב מ…5 שחקנים הרי שזו תהיה החמישיה …אך אני חושב בסבירות גבוהה.
        להעמיד לבחירה מועמד נוסף לאם וי פי בין כל ה 7 שלא נבחרו .גם על מנת לאזן ביןעמדות ולתת צ'אנס למישהו מעמדה חזקה וגם שלא יבוא מי שייטען שהוא נפל רק בגלל שפלוני חשב אותו לגרד ואלמוני לפורד ולכן לא נבחר לחמישייה (דנילוביץ שכזה ).
        לכן יתייצבו כל הלא נבחרים יוציאו מתוכםאת ההכי טוב …הוא לא יהיה בחמיישיה אבל ….יוכל לעשות מעשה מארק גאסול (השחקן הגנה ) ולהיבחר לאם וי פי למרות שלא נבחר לחמישייה.
        ההגיון הזה אגב נכון גם במקרה שהחמישייה תורכב משישה …אך מסיבות כאלו ואחרות נראה שאז אוותר על כך

        1. עם היוונים, שהמציאו את הדמוקרטיה, אתה חייב להיות דמוקרטי…
          אולי גם תחזיר את ספאנוליס לבחירה, אם כבר מארגנים טורניר "הזדמנות אחרונה"?

          1. כל ההמועמדים הסופיים שלא נבחרו לחמישייה יהיו שם המדובר בנבארו ספינוליס דנילוביץ סאביץ וג'ינולבי .
            והמפסיד בדו קרב קוקוץ /בודירוגה ובניקולה וויציץ אם לא יקרה משהו בלתי צפוי (כרגע בפיגור 65-35 )

  17. דמינטיינדיס כבר מכיר זאת הוא היה בשנת 2007 חבר בחמישייה שהיא למעשה שישייה שכן לא הייתה הכרעה בינו לבין פאפלוקאס ברכז ושניהם נבחרו יחדו יחד עם נברו לנגדון סקולה וניקולה
    ב.נ.ב.א זה קרה כבר ב 1952 בשוויון בין בוב דיוויס לדולף שייס.
    זה קרה למשל גם בחמישיית ההגנה 2013 אז נבחרו שישה.
    פול אלן נואה לברון צאנדלר ואיבקה

  18. הנה השישייה הנבחרת עוד נדבר בה בהמשך (מבלי שיפריע ליורובאסקט ).
    רכז : שאראס .
    4 פעמים אלוף יורוליג ב 3 קבוצות שונות (שיא ).
    פעמיים חמישיית היורוליג +אם וי פי פיינל פור 05 +אחד מ 50 התורמים + קבוצת העשור הקודם (10 שחקנים ) .
    + אחד משבעה אגדות יורוליג

    לצידו דמנטיינדיס :
    3 פעמים אלוף יורוליג.
    4 פעמיים בחמישיית היורליג .
    6 פעמים שחקן ההגנה
    פעמיים אם וי פי פיינל פור.
    ועוד פעם אם וי פי העונה הסדירה.
    בקבוצת העשור הקודם
    1 מ7 אגדות יורוליג.

    אנתוני פארקר :
    3 פעמיים אלוף יורוליג
    פעמיים חמישיית העונה ביורליג
    פעמיים אם וי פי יורליג +פעם אחת אם וי פי פיינל פור .
    בקבוצת העשור הקודם.

    דיאן בודירוגה :

    3 פעמים אלוף יורוליג
    3 פעמים בחמישיית היורוליג הראשונה
    2 פעמים אם וי פי הפיינל פור (ועוד בחירה לשחקן הטופ 16 …)
    בקבוצת העשור של היורוליג הקודם (קיבל הכי הרבה קולות מהקהל הרחב)
    אחד מ 50 התורמים הגדולים.

    טוני קוקוץ.
    3 פעמים אלוף (גביע אירופה לאלופות לפני שנקרא יורוליג).
    3 פעמים אם וי פי פיינל פור (בתקופתו לא ניתנו פרסים אחרים)
    אחד מ 50 התורמים הגדולים במפעל .

    סאבוניס :
    פעם אחת אלוף יורוליג.
    1 אם וי פי של העונה הסדירה +הפיינל פור
    פעם אחת בחמישיית העונה
    אחד מ 50 התורמים הגדולים במפעל .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט