למה ביקרתי באושוויץ / ריי אלן (תירגם סמיילי)

פורסם ב - 19. אוג, 2017 ע"י ב - כללי

למה ביקרתי באושוויץ'

3.8.2017

קישור למאמר המקורי: https://www.theplayerstribune.com/ray-allen-why-i-went-to-auschwitz/

הערה אישית: אני מאוד נהנה מהכתיבה של ריי אלן, אני חושב שהוא כותב מצויין (קראתי גם את המאמר שלו – מכתב לעצמי הצעיר). לדעתי האישית כל ישראלי/יהודי שיש לו את האפשרות לבקר בפולין ולראות את ההיסטוריה על השואה אסור לו לפספס הזדמנות כזו. אני באופן אישי עשיתי את "המסע" לפולין בביה"ס בכיתה י"ב ואני חושב שהחוויה הזו היא אחת החשובות שבנאדם עובר בחייו, לא רק כישראלי/יהודי, אלא גם כחלק מאירוע חשוב בהיסטוריה של האנושות.

ריי אלן

שוטינג גארד / NBA

היה שם חור קטן ברצפת המטבח שהוביל למקום מסתור קטן. התמונה הזו צרובה לי בזיכרון. הגודל היה אולי מטר וחצי לאורך ומטר וחצי לרוחב.

הבעלים של הבית אמר "היו מחביאים פה שישה אנשים בפנים. כאשר הנאצים הגיעו".

השם שלו היה ת'דאוס סקוצ'ילס (Tadeusz Skoczylas), והבית בו היינו היה שייך למשפחתו בתקופת מלחמת העולם ה-2. זה היה בית לבנים קטן בעיירה סייפיילו (Ciepielów) בפולין. היה לבית גג אדום שבוודאי ראה ימים טובים יותר. דלת הכניסה היה מרחק כמה צעדים מהרחוב. בחצר האחורית היה מספר אסמים עם כמה שקים קטנים.

הייתי בפולין כבר מספר ימים, והאימה שבהיסטוריה שיצא לי לחוות היה בלתי נתפסת. אבל זה משהו אחר. זה היה ממש אישי.

אני מסתכל על המרחב הקטן הזה. ואני מדמיין שישה אנשים שם למטה, מתחבאים מהמוות. שישה אנשים אמיתיים, זוחלים דרך החור הקטן הזה שממש מולי. זמן לא רב בכלל. זה לא היה ספר היסטוריה. זה לא היה מוזיאון. זה היה ממש שם.

ת'דאוס הסביר שיום אחד ב-1942, חיילים נאצים ביקרו בבית בקצה. מישהו בכפר אמר להם שהמשפחה מחביאה יהודים. אמורים להיות 10 סקוצ'ילסים שגרים בבית. ביום הזה בדיוק, הילד הצעיר במשפחה לא היה בית כשהחיילים הגיעו. הנאצים החלו לחשוד והתחילו לערוך חיפושים בחלקי הבית. הם מצאו את החור ואת המקום מסתור, אבל המשפחה היהודית אותה הם החביאו לא היו שם. הם כבר המשיכו הלאה.

בלי לומר מילה, הנאצים המשיכו הלאה לשכנים שגרו ליד בשכונה ולקחו את הילד הצעיר שלהם. העונש על החבאת יהודים היה מוות לכל המשפחה, ולנאצים היתה מכסה למלא.

החיילים לקחו את כל ה-10 אנשים החוצה אל מאחורי הבית והוציאו אותם להורג, ממש מול האסמים והשקים שעומדים שם עד עצם היום הזה.

כאשר הילד הקטן של משפחת סקוצ'ילס חזר הביתה, הוא מצא את כל המשפחה שלו מתה.

אותו ילד היה הסבא של ת'דאוס. הבית נשאר בבעלות משפחת סקוצילס, והסבא גר בו. כרגע ת'דאוס ואמו גרים בו.

איני יכול להאמין בזה. כשחלפתי על פני חלקי הבית, התחושה הזו השתלטה עלי. כל ההיסטוריה הזו פשוט מולי. וזה היה אמיתי. יכולתי להושיט יד לגעת בזה. יכולתי להרגיש זאת בין אצבעותיי ולהריח זאת באוויר. זה היה פשוט ממשי.

החלטתי לעשות את המסע הזה רק לפני מספר חודשיםזאת היתה הפעם הראשונה שאני מבקר בפולין. נסעתי לשם על מנת ללמוד יותר על משהו שהציק לי מאז שאני נער: השואה. קראתי מלא ספרים ומאמרים על זה, אבל לקרוא מילים על דף זה לא אותו הדבר כמו לראות זאת בעיניים ממש מקרוב.

לאחר מכן ביקרתי במוזיאון השואה בוושינגטון הבירה בפעם הראשונה. זה היה ב-1998, ושיחקתי עבור מילווקי באקס. הייתי בוושינגטון כדי לפגוש את הבעלים, הרב קוהל (Herb Kohl), בזמן הקיץ. היה לנו הרבה זמן פנוי במהלך היום האחרון שלי בעיר, ומר קוהל הציע שנלך למוזיאון השואה בקניון הלאומי. לעולם לא אשכח איך הרגשתי לאחר השעתיים הללו שם – יכולתי להיות שם יומיים. ישר עלתה בי ההרגשה שכולם צריכים לבקר שם.

היה שם חדר אחד במיוחד, עליו אני חושב לעיתים קרובות. מלא בתמונות של יהודים מעיר בפולין. התמונות מציירות את הקירות ומתפשטות אל השמיים, כאשר אור מגיע מתוך חלון. כמעט 90% מהאנשים בתמונות נשלחו למותם. לפני שנלקחו למחנות ריכוז או הוצאו להורג, הם היו משאירים את חפצי הערך שלהם מאחור אצל חברים או משפחה.

האנשים של הקהילה היהודית נדחפו אל עבר הגבול המוחלט של אינסטינקטים האנושיים שלהם. הם רק רצו לשרוד. ומשם, סיפורי האחווה והאחדות כל כך מעוררי השראה. זאת היתה תזכורת למה הרוח האנושית מסוגלת – לטוב ולרע.

 

 

בכנות זה גרם לי להרגיש לא רלוונטי. שזאת מחשבה מוזרה עבור שחקן NBA צעיר שאמור להיות על גג העולם. הבנתי שיש דברים מחוץ לבועה שאני חי בה שחשובים הרבה יותר. רציתי שחברי לקבוצה יחוו את אותה הרגשה. כך שבכל קבוצה ששיחקתי מאז, לא משנה מתי היינו בוושינגטון הבירה משחקים נגד הוויזארדס, הייתי מבקש מהמאמן זמן לעבור במוזיאון. כל ביקור היה שונה, אבל כל אחד סיים את הביקור והודה לי על כך. יכולתי לראות בעיניהם שיש להם פרספקטיבה שונה על החיים לאחר החוויה הזו.

חשבתי שידעתי מה השואה היתה, ומה היא מסמלת. נסעתי לפולין עם כמה חברים טובים על מנת ללמוד יותר. אבל לא הייתי בכלל מוכן לחוויה העמוקה שהביקור הזה השפיע עלי. ראיתי כל כך הרבה מסמכים וסרטים על אושוויץ', אבל שום דבר לא באמת מכין אותך לחוויה של להיות שם. הדבר הראשון שהרגשתי ברגע שחלפתי על פני שערי הברזל הללו כבדות. האוויר סביבי הרגיש כבד. עמדתי על פסי הרכבת היכן שאסירי המחנה הגיעו, והרגשתי שיכולתי לשמוע שהרכבת מגיעה לעצירה. הייתי חייב לקחת נשימה לייצב את עצמי. זה היה כל כך מיידי. כל כך מדהים.

הלכנו דרך הצריפים ותאי הגזים והדבר שאני זוכר במיוחד זה מה ששמעתי: כלום. מעולם לא חוויתי שקט כזה. מלבד צעדים, היעדר הקול המוחלט פשוט צווח. זה מפחיד ומפכח. אתה עומד בחדרים הללו שכל כך הרבה מוות התרחש בהם והמוח שלך מנסה להשלים עם כל מה שקרה בחלל הזה.

שאלה אחת ממשיכה לחזור ולחזור ולחזור במחשבה שלך: איך בני אדם מסוגלים לעשות דבר כזה אחד לשני?

איך מישהו יכול לעבד את זה? אי אפשר.

זה לא היסטוריה. זה אנושיות. זה עכשיו. זהו לקח עבורנו כאנשים.

אחרי שת'דאוס סקוצ'ילס לקח אותנו לסיור בבית משפחתו, עמדתי בחוץ, לזמן מה, עם עצמי, חושב על כל מה שחוויתי.

מדוע אנחנו לומדים על השואה? זה פשוט כדי שנוכל לוודא ששום דבר כזה לא יחזור על עצמו? זה בגלל ששישה מיליון אנשים נהרגו? כן, אבל יש סיבה יותר גדולה, זאת דעתי.

השואה היא איך בני אדם – אמתיים, אנשים נורמליים כמוכם וכמוני – מתייחסים אחד לשני.

כאשר משפחת סקוצ'ילס הסתכנו בחייהם כשהחביאו אנשים שהם בקושי הכירו, הם לא עשו זאת בגלל שהם מאותה הדת או אותו הגזע. הם עשו זאת בגלל שהם הגונים, בני אדם אמיצים. הם היו כמו אותם אנשים שהצטופפו בחור. והם ידעו שלאותם אנשים לא מגיע מה שאירע להם.

שאלתי את עצמי שאלה ממש קשה: האם הייתי פועל באותה צורה?

באמת הייתי עושה אותו הדבר?

כשחזרתי הביתה לארה"ב, קיבלתי כמה מסרים מייגעים שהופנו אלי במדיה החברתית על המסע שלי. כמה אנשים לא אהבו את העובדה שביקרתי בפולין על מנת לעלות את המודעות של נושא שקרה שם ולא השתמשתי בזמן הזה ובאותה אנרגיה על מנת לתמוך בקהילה השחורה.

נאמר לי שאבותיי יתביישו בי.

אני יודע שיש "טרולים" במדיה ואני בכלל לא צריך לתת לכך תשומת לב, אבל זה בהחלט תפס אותי. בגלל שהבנתי מאיפה הם באים. הבנתי שיש מיליון נושאים במדינתנו עכשיו, אבל הם הסתכלו על המסע שלי בצורה לא נכונה. לא הלכתי לפולין כאדם שחור, אדם לבן, אדם נוצרי או יהודי – הלכתי לשם כבן אדם.

קל לומר "הלכתי לשם על מנת לוודא שהדברים הללו לא יתרחשו שוב". אבל הלכתי לשם כדי ללמוד על המציאות האמתית של מה שקרה בזמן השואה, ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך. האנשים שמאמינים שאני מבזבז את הזמן שלא בדרך הנכונהובכן, הם מחמיצים את כל הנקודה. אנחנו לא אמורים לתייג אנשים על פי דבר אחד או דבר אחר. בגלל שכך אנחנו עושים, אנחנו יוצרים מושגים אלו לפני שבכלל בדקנו את העובדות הנכונות., וכך אנו מגיעים לתוך הסיטואציות האיומות הללו מלכתחילה.

אנחנו חייבים לעשות עבודה טובה יותר בלשבור את הבורות, ההתעלמות והחלוקה הזו שמשסעת את החברה שלנו ב-2017.

אני זוכר כשהייתי ילד בביה"ס היסודי, ולכולנו היו חברים שהגיעו מרחבי העולם. הייתי כל כך נרגש לשמוע אנשים ממקומות שונים. רציתי לדעת איך הם חיים. הייתי סקרן על חייהם. ואני מרגיש שקצת איבדנו זאת. נראה שעכשיו, אחנו רק רואים את עצמנו. אנחנו רק רוצים לדאוג לעצמנו. למה שבכלל המושג "אנחנו" מתכוון.

אני חושב על המשפחה של ת'דאוס. איך הם מגדירים את המושג "אנחנו"?

הם ראו את "אנחנו" שכל בן אדם, לא משנה איך הם נראו, או במה הם האמינו. הם חשבו שכל אחד ראוי להגנה. והם היו מוכנים למות עבור זה.

זה משהו ששווה לזכור, תמיד.

ריי אלן

43 תגובות ל - “למה ביקרתי באושוויץ / ריי אלן (תירגם סמיילי)”

  1. דדי

    19. אוג, 2017
    02:38

    אני גם חייב לבקר שם מתי שהוא. לא יצא לי עד היום.

    (וזה לא "דדי" כותב את זה…)

    Reply to this comment
  2. יוסל'ה שוחמכר

    19. אוג, 2017
    04:02

    איזה מענטש הבנאדם הזה.

    תודה רבה על התרגום.

    Reply to this comment
  3. גיא א

    19. אוג, 2017
    05:53

    תרגום מעולה ואווואו איי אלן – איזה יופי של כתיבה

    Reply to this comment
  4. גיא הרשע

    19. אוג, 2017
    06:17

    היכולת של אלן להתבטא, להעביר מסר פשוט וחשוב שמחבר את אירועי העבר עם אירועים אקטואליים –
    נהדרת.
    והמסר עצמו. אם רק הייתה דרך לגרום לאנשים לקלוט, להבין, להפנים.

    תודה, סמיילי.

    Reply to this comment
  5. Berch

    19. אוג, 2017
    06:41

    וואו, בחור מרשים
    אולי זה קשור לחיבור שלו לדורון שפר…
    תודה על התרגום

    Reply to this comment
  6. gogo

    19. אוג, 2017
    06:52

    תודה על התרגום

    Reply to this comment
  7. ד"ר הופמן

    19. אוג, 2017
    06:59

    יופי של תרגום של אדם טוב מאד. למי שלא יודע, לא רק לברון גיימס עוסק בצדקה, גם ריי ואשתו נותנים את חלקם עבור עולם טוב יותר.
    גבי ביקורים באוושוויץ בירקנאו ואתרים נבחרים בוורשה, אני ממליץ כי עשיתי את זה בעצמי לפני כ 25 שנה והטיול הזה זכור לי מצויין גם כיום מכל מיני סיבות. הגעתי לשם בגלל שהיה לי קשר עם פרודקשן פולני שהיה גם מנהל של להקת פאנק פולנית. באותה התקופה היה לי קשר עם מוסיקת שוליים בישראל ואחת הלהקות רצתה להופיע בפולין כך שאני דאגתי לקשר בין הלהקה למנהל הזה שארגן ללהקה שתי הופעות. אחת בעיירה אוושניצים והשנייה בפסטיבל גדול. הגעתי לשם לפני הלהקה והשתתפתי אתם בת'ור. החוויה הכי מטלטלת היתה כמובן להתעורר בבוקר אחרי לינה בבית מלון ולגלות שישננו במלון שהוא חלק ממחנה אוושוויץ ולעבור את החוויה של סיור במחנה ואחריו נסיעה נוספת של כמה דקות לבירקנאו ולכל התמונות המוכרות כמו זו שבתחילת המאמר. הגענו למלון אחרי הופעה בעיירה אוושניצים. האמת זה היה פאתטי, אולי סוריאליסטי, לראות את הפאנקיסטים הפולנים, שסבותיהם אולי הסגירו יהודים לנאצים, רוקדים פוגו לשירים של להקת פאנק-אינדסטריאל ישראלית ששרה בעברית.
    הביקור הוא חוויה מדהימה לכל מי שבא בראש פתוח, יהודי, נוצרי או בן כל דת אחרת (טוב אולי חוץ מד"ר אבו מאזן….)
    יש לי הרבה תמונות ממחנה אוושויץ, מהערימות, מקיר המוות, מהצינוקים, מהקרמטוריומים. מחריד!
    מבחינתי זו היתה חוויה מזככת אבל כל אחד יוצא קצת אחרת מהביקור. אגב גם בוורשה יש מה לראות, למשל השריד היחידי מקיר הגטו, האנדרטה למרד והפארק, אומשלג פלאטץ', בית הכנסת וכמובן בית הקברות עם הקברים של פרץ, זמנהוף ועוד.
    למי שיחליט לקחת טיול לשם אני ממליץ לבקר גם בבית של מארי קירי בעיר העתיקה.

    Reply to this comment
    • ד"ר הופמן

      19. אוג, 2017
      07:03

      התכוונתי לתמונה השנייה של פסי הרכבת.

      Reply to this comment
    • מנחם לס

      19. אוג, 2017
      17:13

      מזעזע ומעביר צמרמורת

      Reply to this comment
      • ד"ר הופמן

        19. אוג, 2017
        18:37

        מנחם

        כשחיכיתי לטיסה לישראל בשדה התעופה של וורשה פגשתי ניצול שואה זקן. ה"בחור" ניגש אליי ושאל מה אני עושה בוורשה, אז סיפרתי לו הכל. אתה בטח מכיר את הקטע של חברים לרגע.
        הוא התרשם מהביקור שלי ומחוויותי ובמיוחד מהמפגש שלי עם האנטישמיות הפולנית מצד אחד והפלורליזם הפולני מצד שני (הייתי בקשר עם אקדמאים, אנשי רוח ואומנים פולנים לפחות בתחילת הביקור בפולין) ואז שפך את סיפור חייו, על החברי הילדות הגויים שהיו לו לפני פלישת היטלר לפולין. איך הוא אמר? אחים פולנים, ואמר זאת בזלזול. הוא סיפר שאחרי שניצל מאושוויץ חזר לעיירה שבה נולד וראה את אחיו הפולני ברחוב. הוא קרא בשמו ורץ אליו בשביל להתחבק אבל "אחיו" מהילדות התעלם ממנו. עוד סיפר שעל הבית בו גר כילד השתלטה משפחה פולנייה.
        הוא סיים בכך שאמר לי שהגאווה הגדולה שלו זה צה"ל והעוצמה שלו ששומרת על העם היהודי בישראל. כשהוא מגיע לפולין ורואה שזו ארץ נחשלת לעומת ישראל (לפני 25שנה כשהנשיא לך ולנסה) הוא ממש שמח לאידם. יש לזכור שלא מזמן פולין השתחררה מהחיבוק של ברית המועצות…

        Reply to this comment
  8. Avri

    19. אוג, 2017
    09:33

    Excellent

    Reply to this comment
  9. MBK

    19. אוג, 2017
    09:43

    מעולה
    ריי אלן הוא שחקן ובן אדם מסוג אחר לגמריי
    מדהים שחטף ביקורת משחורים ,מה ציפו ממנו שיחזור לאפריקה לחפש אוהלים של אבות אבותיו …

    Reply to this comment
  10. משיח

    19. אוג, 2017
    10:45

    he got game
    תודה סמיילי

    Reply to this comment
  11. איל

    19. אוג, 2017
    10:59

    תודה רבה

    Reply to this comment
  12. ולדי קוגן

    19. אוג, 2017
    11:34

    תרגום נהדר למאמר נהדר. ריי אלן ענק לא רק כשחקן, גם כבן אדם.

    Reply to this comment
  13. סלים ווארזה

    19. אוג, 2017
    12:05

    מעניין, מעורר מחשבה ונוגע ללב. תודה.

    Reply to this comment
  14. נתן גולד

    19. אוג, 2017
    12:19

    תודה על תרגום שמאמר חשוב מאוד.

    Reply to this comment
  15. חזיר יבלות צעיר

    19. אוג, 2017
    13:09

    מרגש. המאמר המקורי מצויין והתרגום לא נופל ממנו במאומה. חבל שאין עוד ריי אלנים כאלה שמודעים למה שקורה מחוץ לליגה ומגלים בה מעורבות אם כי בשנים האחרונות המצב השתפר – הרבה מסביב לטראמפ אבל לא רק. האנשים האלה משמשים דוגמא למיליונים בארה"ב ובעולם וחיייבים לגלות מנהיגות

    Reply to this comment
  16. האווי לאסוף

    19. אוג, 2017
    13:32

    תודה על התרגום. בתור מי שביקר באושוויץ אני מניח, בתמימות או טפשות, שכל מי שביקר שם עובר איזו שהיא חוויה מרכזית בחיים. לגבי ה'תלונות' שהופנו לאלן, זה שהגעת מעם שעבר דיכוי במשך שנים לא אמור להפוך אותך לקהה חושים לגבי סבל של עם אחר, דווקא להיפך. (סמולני מרים להנחתה ובורח…)

    Reply to this comment
  17. פומה

    19. אוג, 2017
    13:47

    ריי אלן צדיק .
    אכן צדיק אומות העולם .
    המונח צדיק הוא מונח של דוסים .
    אותם הדוסים שכן חיים על חשבונינו לא משרתים בצבא ומנסים לכפות עלינו את אורחות חייהם ולסגור לנו את האפשרות להנות בטיולי שבת.
    אבל המונח צדיק הוא מונח חשוב מונח מקרב מונח אוהב החלר היפה בתרבות היהודית..
    ריי אלן הוא כזה איש לושב איכפתי בן אדם .
    עוקב אחריו שנים מאז קונטיקט כך שאיני מופתע .
    אך עדיין אי אפשר שלא להתרגש מהלב הענק שלו כשחקן ואדם .
    תודה רבה סמיילי על ההשקעה והתרגומים הפנטסטיים שלך.
    לא היללתי מספיק תירגומים קודמים זה של שחקנית הכדורסל שסיפרה על האולימפידה בברזיל
    התירגום היה מצוין , אתיחס אליו בהרחבה בפעם אחרת כדי שלא לערבב נושאים .
    איש יקר תודה רבה.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      20. אוג, 2017
      00:39

      כדאי שתבדוק את מקורותיך: דתיים לאומיים משרתים בצבא ועובדים וגם יותר ויותר חרדים עושים זאת. ההכללה שלך היא בדיוק כמו ההכללטל של אנטישמים נגד יהודים.

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      20. אוג, 2017
      01:00

      במה כופים עליך את אורחות החיים הדתיים בחייך הפרטיים והיומיומיים? ובמה כופים עליך לא להנות מטיולים בשבת? רבים נהנים מטיולים כאלו ואין אף לא אחד שמפריע להם.

      Reply to this comment
      • שמחי בן משה

        20. אוג, 2017
        20:44

        נו בת יענה ….
        לא כופים אין כפיה לא מרביצים לחיילים במאה שערים ובבני ברק …
        אהה הדתיים הלאומיים משרתים …?
        ולא כופים אין הדתה בצבא בחינוך …תבדוק אתה מי הקים את הארץ הזו אתם ?

        Reply to this comment
        • הציפור הנדירה

          21. אוג, 2017
          22:44

          1. הקיצונים החרדים שהזכרת בהתחלה אינם מייצגים כלל את הציבור החרדי והם מיעוט שבמיעוט!

          2. גם מהחרדים יותר ויותר משרתים בצבא.

          3. אין כל הדתה כי אף אחד לא כופהעל קציני הצבא וחייליו את מצוות הדת. וזכותם של החיילים והקצינים שומרי המצוות לשמור על אמונתם גם בצבא אינה הדתה!
          הדתה זה מושג של יהודים שונאי היהדות שרוב הציבור ורוב החיילים אינם מסכימים לו.

          Reply to this comment
        • הציפור הנדירה

          21. אוג, 2017
          22:52

          גם בחינוך אין כל הדתה ובשלטון מפא"י היו יותר לימודי יהדות מאשר היום, כולל פרקי תנ"ך ופרקי תלמוד ותפילות ועוד. ולא היה אף אחד שצעק הדתה או כפייה.
          פה זו מדינת העם היהודי ובלי המסורת היהודית לא הייתה מדינה יהודית כי בדרך החילונית העם היהודי היה מתבולל בין העמים וכפי שקורה אצל הלא אורתודוקסים בעולם שהולכים ופוחתים (והסיבה היסודית היא נישואי התערובת) וחשוב שבמדינת העם היהודי התלמידים היהודים יכירו את המסורת היהודית. וכך חשבו אפילו אנשי מפא"י שא"א להאשימם ברצון לכפייה דתית.

          Reply to this comment
  18. אפלטון

    19. אוג, 2017
    13:49

    תודה שוב סמיילי. אתה גדול.
    ריי אלן באמת נראה כמו איש מיוחד ויש לו יכולת מרשימה להתבטא. משום מה קצת מצחיק אבל נראה שאין מספיק "אחוות נרדפים" בין השחורים בארה"ב ליהודים. זה תמיד הפליא אותי.
    מצד שני אם אני לא טועה גם היו לא מעט יהודים בין בעלי העבדים, כולל אחוז נכבד מאחת מקהילות היהודים הגדולות ביותר באותה תקופה בצ'רלסטון.
    בכל מקרה קצת יותר אמפטיה לסובלים, גם אם הם לא חולקים איתך היסטוריה משותפת תמיד מועילה יותר מנטירת טינה.

    Reply to this comment
  19. רועי ויינברג

    19. אוג, 2017
    13:50

    תרגום מעולה. הייתי השנה בפולין, גם באושוויץ (המסע עם בית הספר) ואפשר להתחבר למה שאלן מעביר במאמרו. אי אפשר לעכל את זה, ומה שאנחנו יכולים לעשות, כצאצאים של מי ששרדו, זה לשמר את הזיכרון, לצד תמיכה בניצולים שנשארו. זה תפקידנו ההיסטורי כבני אדם וכיהודים.

    ריי, אגב, פעיל מאוד בכל הנושא של הנצחת השואה. סחתיין עליו

    Reply to this comment
  20. דינגו

    19. אוג, 2017
    14:29

    תרגום איכותי למאמר חשוב.
    תודה רבה סמיילי, עבודת קודש.

    Reply to this comment
  21. עידן

    19. אוג, 2017
    14:43

    מאמר מצויין וחשוב, מעיד הרבה מאד עליו בתור אדם. כל הכבוד לו. הלוואי וכולנו היינו ערים לזוועות שאנשים שונים חוו בעולם הזה לאורך ההיסטוריה.

    זה גם מעלה לי זכרונות מהביקור שלי באשוויץ, ביקרתי שם במהלך קורס קצינים, נסענו 13 צוערים כאורחים של הנשיא דאז, עזר ויצמן, ההרגשה להיות שם על מדים הייתה בעלת משמעות מאד גדולה.

    Reply to this comment
  22. מוש השור

    19. אוג, 2017
    15:04

    המאמר המקורי נהדר, והתרגום שווה לו לחלוטין, כל הכבוד על עבודת התרגום, גם בחירת הנושאים נהדרת. תודה רבה

    Reply to this comment
  23. אסף

    19. אוג, 2017
    15:46

    תרגום מעולה למאמר חשוב מאין כמותו, תודה סמיילי.
    הייתי בפולין גם כן בכיתה י"ב בעיקר מתוך הסיפור המשפחתי, הן סבי וסבתי מצד אמי ניצולי שואה , בהחלט מסע שגורם לך להמון מחשבות .

    Reply to this comment
  24. מנחם לס

    19. אוג, 2017
    17:15

    לי חבל שהוא לא חזר לשחק עוד קצת. שחקן מיוחד; אישיות מיוחדת. הוא ודורון הפכו לחברי נפש ממשץ

    Reply to this comment
    • ד"ר הופמן

      19. אוג, 2017
      18:39

      מסכים לגמרי
      יכול היה לשחק עוד שנה שנתיים, אולי אנחנו לא יודעים הכל.
      העובדה היא שלברון היה בקשר איתו ורצה אותו בקליבלנד. היו דיבורים גם עם בוסטון אבל נראה שנגמר לו הדרייב או שהיתה סיבה אחרת חסוייה.

      Reply to this comment
  25. אליקו

    19. אוג, 2017
    20:27

    תודה סמיילי. אני מוכן לסלוח לו קצת על השלשה ההיא…

    Reply to this comment
  26. amitlahev

    19. אוג, 2017
    21:18

    וואוו ממש מצמרר. ריי אלן אדם אציל נפש. תודה על תרגום מצוין. המסע לפולין הותיר בי חותם עד היום, בדיוק 20 שנה אחרי (ספטמבר 1997). לא נתפס שניאו נאצים יכולים לצעוד ולהפגין חופשי בארה"ב וגם בברלין. הגדילו לעשות החלאות מברלין שהניפו היום שלט עם הכיתוב: "לא מתחרטים על דבר". הם וטרוריסטים אחרים לא ראויים להיקרא בני אדם.

    Reply to this comment
  27. סולי

    19. אוג, 2017
    21:32

    מרגש, כל הכבוד לו.
    כל הכבוד לך על התרגום סמיילי- נראה לי זה בהחלט מתאים להיות המאמר שיכניס אותך כחבר צוות באתר 🙂

    Reply to this comment
  28. צביקה

    19. אוג, 2017
    23:40

    בחירת מאמר מעולה ותרגום ממש מעולה. כל הכבוד סמיילי!

    Reply to this comment
  29. אסף

    20. אוג, 2017
    01:33

    לצערנו אף אחד לא למד. שואה מתרחשת כבר כמה שנים בסוריה ואף אחד לא עוצר את זה.

    Reply to this comment
    • קוין ג'ונסון

      20. אוג, 2017
      10:26

      בסוריה מתרחשת מלחמה נורמלית בסקאלה ההיסטורית המוסלמית- ערבית (…-טטרית-מונגולית), אין שם בתי חרושת למוות, אין שם מלחמת גזע, ועוד ועוד.

      Reply to this comment
  30. גיא

    20. אוג, 2017
    03:26

    איזה מאמר, איזה אדם. ריי אלן והשלשה הענקית ההיא.

    Reply to this comment
  31. אוהד ס"א

    20. אוג, 2017
    14:45

    ריי אלן הוא אחד האנשים היותר אינטילגנטים שהיו בליגה הזאת והכתבה הזאת רק מראה כמה.

    Reply to this comment

Trackbacks/Pingbacks

  1. ריי אלן, ישו והאלוהים/ שרון דוידוביץ' | Hoops - 21 באוגוסט 2017

    […] כתב אלן בטקסט מהדהד שכתב ב-“THE PLAYERS TRIBUNE” במאמר שכותרתו "למה נסעתי לאושוויץ". "זו האנושות. זה עכשיו. זו עדות חיה עבורנו כאנשים. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *