מה היה קורה אם ? הסיפור של לני ביאס / MBK

הקיץ השנה חם לח ודביק יותר מתמיד, אין חשק לעשות כלום. אני מזיע רק למצפות באליפות העולם באתלטיקה.

מזה זמן רב היה לי רעיון לסדרה של פוסטים על אירועים קטנים/גדולים בליגה וההשלכות שלהם על ההיסטוריה.

יש את האמרה המפורסמת שתזמון הוא הכל בחיים או איך שמומי אומר טיימינג זה עניין טיימיניג.

אני לא יודע מה איתכם אבל אני מוצא את עצמי שואל מה היה קורה אם הייתי מוותר על לימודי ההנדסה לטובת חשבונאות ומשפטים, מה היה קורה אם לא הייתי מאבד את הטלפון של הדיילת הפצצה באותה טיסה לניו יורק ולמה לא הפכתי עולמות לנסות להשיג אותה, יכול להיות שהייתי צריך לוותר על "מנת היום" בעסקית של הצהרים (מי קורא למנה שנראת כמו שאריות האתמול מנת היום?!). אי אפשר להחזיר את הזמן לאחור לכל החלטה שאתה לוקח היום יש השפעה על המחר. בסדרת הפוסטים אנסה למצות עד תום את סיפורם של אלו שיכלו לגעת בשמיים וחלקם אף הגיעו לשמיים מוקדם מהצפוי.

הסיפור הראשון שרציתי לפתוח איתו הוא סיפורו של לן ביאס הבחירה ה 2 של הבוסטון סלטיקס (האלופה המכהנת) בדראפט 1986.

אם משחקים בנדמה לי, הפוטנציאל של ביאס היה בשמיים. ואם אתם שואלים את עצמכם מי זה ביאס ואיך אתם לא זוכרים אותו על הפארקט של הליגה הסיבה לכך שיומיים לאחר ערב הדראפט, ב 19 ליוני,  נמצא לני ביאס ללא רוח חיים בחדרו שבאוניברסטית מרילנד לאחר שהוא ומספר חברים הסניפו קוקאין.

קשה לדעת לאן הקריירה של ביאס הייתה מגיעה אבל כמות הסופרלטיבים שהוא קיבל לאחר 4 עונות במרילנד הייתה עצומה. ביאס שיחק קרוב לבית  במרילנד ששיחקה ב ACC  קונפרנס חזק מאוד שבאותם שנים היו בו וירג'יניה עם ראלף סמפסון, צפון קרולנייה (אלופת 1982 עם ג'ורדן, וורת'י פרקינס ובראד דוהרטי שנבחר ראשון בדראפט 1986), צפון קרלונייה סטייט (אלופת 83) של ג'ים ואלוואנו ודיוק עם מאמן צעיר בשם מייק ששבסקי שאמר על ביאס שהוא השחקן הכי מוכשר ב ACC יחד עם מייקל ג'ורדן.

רד אאורבך, האיש שבחר בביאס, אמר שהוא לטש אליו עיינים מזה שלוש, שנים וכשרד אאורבך אומר הוא בדרך כלל יודע על מה הוא מדבר. זה האיש שעשה טרייד על ביל ראסל הצעיר בדראפט 56, האיש שבחר בבירד בבחירה ה 6 בדארפט 78 וויתר על הבחירה ה 1 בדראפט 81 ובנה את הפרונט ליין הטוב בהיסטוריה עם הבחירה של מק'הייל וההחלפה עם גולדן סטייט שהביאה את רוברט פאריש. נכוו שיש לו 9 אליפיות כמאמן, אבל יש לו עוד 7 אליפויות כ GM ונשיא. אאורבך ויתר בשנת 1984 על ג'ארלד הנדרסון עבור בחירה עתידית של סיאטל, בחירה שתהפוך להיות הבחירה מס 2 בדראפט 1986.

ביאס היה פורוורד אתלטי ומגוון  עם יכולות סיום מצויינת תחת הסל, עם קליעה נקייה מחצי מרחק, ריבאונדר טוב ועם אחוזי קליעה גבוהים מהשדה.

הוא התפתח מאוד ב 4 עונות במרלינד כאשר נבחר בשנתיים האחרונות שלו לשחקן העונה של ה ACC. (בשנה הקודמת לזכיתו בתואר האישי נבחר מייקל ג'ורדן). השחקנים שזכו בתואר היו אגדות: רלף סמפסון (זכה בתואר 3 פעמיים ברציפות), ג'ורדן כאמור, טים דאנקן, דוויד תומפסון (3 פעמים), אלטון ברנד, הוראס גראנט, אנטון ג'יימסון, כריסטיאן לייטנר, גרנט היל ועוד רבים טובים…

המספרים שלו גדלו באופן עיקבי מעונה לעונה והוא היה עמוס כשרון ללא צל של ספק. המומחים צפו לו עתיד גדול: שחקן שיכל להשתלב בקלות גם כ PF עם מבנה גופו האתלטי והיכולת שלו תחת הסל. (התנשא לגובה של 2.06 שהיה מאפשר לו לשחק ב 2 עמדות הפורוורד).

הסיפור של ביאס היה רציני מאוד בשנות ה 80 והייתה מחלוקת סביב מותו. היו שאמרו שזו הייתה התנסות חד פעמית, לעומת חלק מחבריו שאמרו שהשתמש בסם פה ושם. זה קורה לא מעט שבן טובים מת בנסיבות לא טיבעיות. למשפחה הקרובה קשה לקבל את זה שהבן האהוב שלהם הסתובב עם שלדים בארון. אני נוטה לקבל את גרסת חבריו שזו לא הייתה הפעם הראשונה שלו, עם כל הצער.

ביאס קיבל דום לב טרם מלאו לו 23. דוח הנתיחה שלאחר המוות קבע שהוא מת ממנת יתר של קוקאין טהור (98% אין לי מושג מה זה אומר). נמצאו בדמו 6.5 מ"ג של קוקאין לליטר ולא היו ממצאים אלכוהול או חומרים אחרים.

מותו עורר סערה ורשויות האכיפה נכנסו בצורה חזקה בסוחרי ובמשתמשיי סמים כשהוטלו עונשים כבדים גם על משתמשים שלא לצורך סחר.

יום לפני מותו חתם ביאס על חוזה רב שנתי בסך 1.6 מיליון דולר עם ריבוק, סכום גדול מאוד יחסית לשנות ה 80, ובטח עבור רוקי שרק נבחר ביום הקודם בדראפט. זה היה חתיכת הימור של ריבוק, הימור שכשל. מי יודע, אולי היום במקום לנעול ג'ורדן, המותג ביאס היה מותג הנעלים המוביל בשוק הכדורסל העולמי?

הטרגדיות המשיכו ליפול על משפחת ביאס. כעבור 4 שנים אחיו ג'יי נרצח בחניה של חנות תכשיטים לאחר שהמוכר האשים את ביאס שהתחיל עם זוגותו, זה נגמר בסגירת חשבון עם אקדח מחוץ לחנות.

אמו של ביאס הקדישה את חייה לספר את הסיפור של בנה. היא נוצריה אדוקה ומאמינה שמותו של לן העניק חיים לאחרים בכך שמותו זעזע וגרם לצעירים לחשוב פעמיים לפני שהם עושים שטויות כמו קראק, הירואין או אפילו אלכוהול (חוקי אבל מסוכן).

קשה לקבוע מה ואם, אבל תחשבו על שחקן עם הפוטנציאל של ביאס משתלב לצד שחקן כמו לארי בירד. בוסטון הגיעה לגמר בעונה הבאה והפסידה ללייקרס. היא לא חזרה לגמר הליגה 21 שנים  עד לשנת 2008.

באותן שנים בעיות הגב של בירד החריפו. הבאד בויז נטלו את ההובלה עד שאחד בשם מייקל ג'ורדן השתלט באופן סופי על הליגה.

אם ביאס היה באמת טוב כמו שכולם ציפו, האם הבד בויז היו נשארים בלי אליפות? האם בירד היה עומד על 5 ומג'יק על 3 ולא להיפך? אולי 6 או 7? יכול להיות שלמייקל היה הרבה יותר קשה מול יריב מזרחי בקבוצה עתירת מסורת?

קשה לדעת. לגביי ביאס, לדעתי הוא היה מצליח בבוסטון, בטח לצד לארי בירד שיכל להיות מנטור אדיר עבורו. הוא היה HOF ולכו תדעו אולי אפילו חבר בדרים טים. יכול להיות שבירד היה מושך עוד קצת את הקריירה כשחקן 6 מוביל, ופורש באמצע שנות ה 90 ואנחנו היינו נשארים עם השאלה: "מייקל מי?"

מספר סרטונים שיעזרו לכם לשפוט:

Without bias) ESPN 30 for 30 )הסרט המעולה מרצועת ה 30 על 30 של אי אס פי אן

https://www.youtube.com/watch?v=rg2Cv4kGAbU

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. תודה רבה על השיתוף MBK.

    אני אישית מעולם לא אהבתי לשחק במשחקי "מה היה קורה אם..?", אבל אני כן חושב שראוי להאמין שכל הקובלנות מצידם של HATERS רבים של הסלטיקס על כך שהם נעלמו פתאום ל-30 שנה בערך אינן עושות חסד עם העובדה שהסלטיקס כנראה איבדו שני פרנצ'ייז פליירס בנסיבות טראגיות (כאשר לאחר ביאס גם נפטר אולי היורש של לארי בירד בסלטיקס, רג'י לואיס מדום לב).

    לא מאחל לאף מועדון לחוות מכה אנושה כזו, אבל כן הייתי מצפה מאילו שמבינים יותר לעומק בענייני הליגה להבין שכנראה כל מועדון שהיה חווה מצב כזה (ועוד באופן כפול) היה מתקשה לקום מהקרשים.

      1. אגב, לדעתי היום עם הסקאוטינג כמקצוע שמעסיק את טובי המומחים, הסיכוי לבחור בשחקנים בעייתיים קטן יותר. לכל שחקן שמשתתף בדראפט יש תיקים בקבוצות וכל המידע כולל חומר רב שלא קשור לסטטיסטיקות ולכדורסל בכלל נרשם שם. השחקנים כל כך מכוונים לכדורסל כמקצוע וכדרך לחיים טובים שמעטים נופלים לסמים קשים בדרך. מה גם שהיום שנה אחת או שתיים במכללות ואתה יכול להשתתף בדראפט ובאן בי איי השחקנים כמעטכל הזמן ביחד ואין להם כל כך הרבה פרטיות בשביל ליפול לסמים (למי שעדיין לא ניסה).

    1. יונתן להגיד שבגלל 2 הטרגדיות האלה בוסטון לא הצליחה 30 שנה ורק הייטרים לא רואים את זה ,זה איך לומר לא רציני.
      אמנם הטרגדיות היו טרגדיות קשות אבל בטח לא גורמות למועדון להיות על הפנים למשך יותר משלושים שנה.
      אפשר גם להודות שהיה כישלון ממושך של ההנהלה/בעלים להעמיד קבוצה תחרותית למרות הטרגדיות

      1. יניב, הייתי מסכים איתך אך זה מה שהייתי אומר.
        רשמתי שכנראה כל מועדון היה מתקשה לקום ממכה כזאת.
        לא נאמר שזוהי הסיבה הבלעדית וגם לא הסרתי כאן אחריות משום גורם מקצועי אחר שהיה בקבוצה דאז.

        נכון שיכולתי לרשום זאת אחרת, אך מבחינתי זה לא היה משרת את המסר העיקרי שלי והוא העובדה שככל הנראה בוסטון איבדה 2 פרנצ'ייז פלייר תחתיה וזה לא דבר פשוט להתמודד איתו בלשון המעטה.

      2. קצת הגזמת עם ה 30 שנה, תנכה שליש על התנהגות טובה.
        מזכיר לך שבוסטון היתה בפליאוף גם בתחילת האלפיים עם פירס ואנטואן ווקר. הסיפור של ווקר עצוב מאד, איך שהדרדר בחייו.
        אנשים שמחזיקים עשרות עד מאות מליונים לא יודעים מה לעשות עם הכסף. בשביל לשמור על הערך שלו צריך להבין בכלכלה ויש מנהלי חשבונות ויועצי השקעות שמשלמים להם בשביל זה. כשאני חושב על ווקר בתחילת דרכו בבוסטון אני נעצב כי הוא היה מעולה כשהיה טוב.

        1. מסכים איתך.

          שוב, גם רשמתי למעלה – אני הקצנתי את הסיטואציה בכדי לתאר את האמירות של מקטלגי הקבוצה ע"פ ההתבוננות שלהם על המצב.

          אני למדתי בחיים שאילו שבוחרים להתעקש על זווית הראייה שלהם הם אלו שלעיתים יהיה הכי קשה לשכנעם. ולמרבה האירוניה, במקרים רבים אותם אנשים דווקא נאחזים בטענות חסרות בסיס.

  2. ה-"30 על 30" התחיל כי התכנית האורגינלית היתה לעשות 30 אפיזודות על מאורעות הספורט הגדולים ביותר שקרו מבריאת ESPN עד יובל ה-30 שלו.

  3. ביאס היה שחקן מצויין. אפילו נפלא. אני אפילו ראיתי אותו במדיסון סקוור גארדן נגד סנט ג'ונס, ושמתי לב במיוחד אליו כי כבר אז היו דיבורים שהוא הקנון הבא. הוא היה מצויין אבל הוא לא היה מייקל מס' 2 בשום פנים ואופן. זאת לפחות דעתי ממשחק אחד שראיתיו.

  4. לא היה קורה כלום .
    מי שלוקח מנת יתר הוא זה שיקח מתי שהוא מנת יתר.
    אף אחד לא לוקח במקרה סמים ככהנ בשביל לנסעת ,קדם לזה תהליך של הידרדרות שאנשים לא זיהו .
    מהסירטונים הוא טוב בהרבה מגורדן. באותו זמן .
    הוא אתלטי ממנו חזר וגבוה ממנו .
    מה היה קןרה אילו ?
    טותו הדבר היה נותן עונה אולי שתיים ונמוג למוסד הסגור ,טיפולע גמילה וכולי ….
    אבל הכל מגמר לפני שזהתחיל .
    מהעם לשחק בנדמה לי ואילו אפשר …התוצאה תמיד זהה בכל.מקרה.
    זה לא היה קורה .

    1. מדובר על קוקאין, סם קשה אבל לא הרואין ונפוץ הרבה יותר ממה שאנשים חושבים, בעיקר אצל צווארון לבן ואנשים עמידים. הוא היה בן 22 שנבחר בבחירה ה2 ע"י בוסטון בשיאה, אפשר להבין איך סיטואציה כזאת יכולה לסובב צעיר ולגרום לו לצאת לחגוג ולעשות שטויות. אני אישית לא התנסתי בקוקאין, אבל בסביבה הקרובה שלי יש לא מעט שהתנסו, ורובם דווקא החברה הרציניים בחיים האמיתים, ששירתו במקומות טובים ולומדים בפקולטות טובות, שאחרי הצבא התנסו בכמה דברים וידעו להשאיר זאת מאחוריהם.

  5. הוא מת ממנת יתר הוא לא היה מכור
    הוא עשה טעות של ילד
    באותה תקופה סמים היו חלק בלתי נפרד מהתרבות
    צריך לזכור שבשנות ה 70 הליגה הייתה מפוצצת בסמים

  6. אני אוהב סיפורים של מה היה קורה אם….
    ממליץ על הספר מצעד האיוולת המראה שמנהיגים לפעמים לוקחים את הדרך הלא נכונה כשכל הסימנים היו להם מול העיניים…. לא בדיעבד !!

  7. סיפור עצוב, תודה מידן.
    (זו לא טרגדיה כי טרגדיה זה סיפור שהסוף הרע שלו ידוע מראש. כאן זה "סתם" אסון, בעיקר למשפחה).
    מהסרטונים נראה שהוא היה סופר אתלט, כנראה יותר טוב מג'ורדן בזמנו. הזריקה והחזקת הכדור שלו לא משהו.
    אהבתי את המספר של החולצה.

  8. תרשה לי להוסיף לביאס גם את הטרגדיה של רג'י לואיס, שני השחקנים שאמורים היו להוביל את הסלטיקס בשנות ה-90. איתם הסלטיקס היו בסביבת הגמר מזרח בכל עונה בשנות ה-90 ושנות ה-90 היו נראות אחרים. רק תסתכלו על רג'י לואיס חוסם את מייקל 4 פעמים במשחק אחד….
    https://www.youtube.com/watch?v=ni7t4swtdYw

  9. תודה רבה מידן!
    מסוג הסיפורים שהלב נחמץ בגינם אבל אין מה לעשות, אנשים צריכים לקחת אחריות על עצמם.
    חבל מאד.

  10. לא מכיר טעות של ילד מידן .
    בכלל הסלחנות.שלך לשימוש בסמים קשים מפתיעה
    ואיך אתה יודע אם היה מכור או לא ?
    וויטני יוסטון השיאה השתמשה המון .
    ואף אחד לא ידע .
    מה אתה מבין בזה ?

  11. סיפור עצוב וקשה, אבל הלקח ברור. אל תזמין מנות מיוחדות כמו מנת היום, אם הן היו כל כך מיוחדות, כנראה שהיו נכנסות לתפריט.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט