עם הגב לקיר? – משחק מקדים / עידו גילרי

הרבה מלים נשפכו כאן בשבועות האחרונים על השעמום שבעונה הסדירה. אחת הבעיות שעלו לא פעם לדיון במהלך השנה היה העומס הגדול בעונה של 82 משחקים. באופן יותר ספציפי לא מעט חצים הופנו אל עבר משחקי הבאק-טו-באק הרבים בהם קבוצות נאלצות לשחק שני לילות ברצף. הטענות אולי קצת משונות לאור העובדה שבעבר שיחקו יותר משחקים כאלו ובשנים המוקדמות של הליגה קבוצות לעתים שיחקו אפילו שלושה לילות ברצף. אבל גם אדם סילבר עצמו התייחס לא פעם לנקודה ואף ציין שהליגה מנסה לצמצם את מספר המשחקים הנ"ל.

הטיעונים נגד הבאק-טו-באק מתחלקים באופן גס לשניים:

  1.  העומס של שני משחקים ברצף מעלה משמעותית את הסיכוי לפציעות בקרב השחקנים.
  2. העייפות הנגררת מהמשחק לילה קודם פוגעת באיכות המשחק השני ומקטינה משמעותית את סיכוי הקבוצה לניצחון.

באחד הדיונים במהלך העונה הבטחתי להתייחס לנושא סטטיסטית בפגרה אז נראה לי שעכשיו זה הזמן המתאים לבדוק עד כמה ההשפעה של הבאק-טו-באק משמעותית. במקום להתחיל ישר לשפוך ערימות של נתונים ולפתוח בנאומים חוצבי להבות חשבתי לנסות לעשות את זה הפעם קצת אחרת. בואו ננסה לעשות את הבדיקה ביחד. כלומר ננסה מצד אחד לחשוב מה  אנחנו מצפים לגלות ומצד שני איך אנחנו רוצים למדוד את זה.

מראש אני אשים את נושא הפציעות בצד כי זה נראה לי מאד בעייתי לבדיקה. גם מבחינת כמות הפציעות ביחס לסך הכללי וגם מבחינת הקשר בין התזמון שלהן לבין המשחקים בלילות רצופים. בנוסף גם נערכו מחקרים רפואיים בנושא שהצביעו על קשר בין עומס משחקים לבין פציעות.

מכאן מה שאני רוצה שנתמקד בו הוא מה לדעתנו ההשפעה של הבאק-טו-באק על הקבוצה המשחקת. כלומר הייתי רוצה לשמוע בתגובות איזה פרמטרים מדידים לדעתכם כדאי לבדוק על מנת לראות האם היכולת של קבוצות במשחקים האלה באמת נפגעת. כמו כן אשמח לשמוע מה לדעתכם יהיו הבדלים שיעידו על השפעה משמעותית. אחרי שנרכז את ההצעות שלכם אחליט מה ריאלי מבחינת זמן ואז נצא לעבודה ובתקווה לחזור עם תוצאות בהקדם.

בינתיים רק כדי לחמם קצת את העניינים נסיים עם ניסוי חוכמת המונים קטן שאל התוצאות שלו נוכל להשוות בסיום התהליך:

לפוסט הזה יש 93 תגובות

  1. תודה עידו.
    נראה לי קשה מאד לשקלל את העניין עם הכושר של הקבוצות או הכושר של היריבות, אבל כן הייתי שמח לראות בדיקה של תוצאות בחלק השני של B2B (למרות שגם פה זה בעייתי, כי לפעמים מפקירים את החלק הראשון בכוונה).
    איך נשקלל? אפשר שבמקרה של ניצחון נכפול בשיעור הניצחונות של היריבה (כלומר ציון גדול יותר לניצחון על יריבה חזקה) ובמקרה של הפסד בשיעור ההפסדים של היריבה. בשל המורכבות, אפשר מבחינתי לקחת שיעורי סוף עונה ולהניח מיצוע.
    בסופו של דבר צריך לראות אם סך הציון שנצבר לניצחונות את להפסדים גבוה יותר.
    האם לקחת משחקים בהם שתי הקבוצות ב-B2B? לא יודע. אולי לייצר שתי טבלאות – אחת עם המשחקים הנ"ל והשניה ללא.

    לגבי ההשוואה לעידנים עתיקים יותר – פחות רלוונטי. העומס הפיזי, המסה והאינטנסיביות של המשחק שונים מאד. בכדורגל למשל אפשר לראות ששחקנים רצים מרחק גדול יותר במעבר, בקצב גבוה יותר מבעבר עם כמות מיאוצים גבוהה יותר מבעבר. נוצר מצב שאותה צפיפות משחקים יוצרת עומס גדול יותר על הגוף, אפילו לנוכח השיפור ברפואה, בטכנולוגיה ובשיטות האימון.

    1. אז אם אני מסכם, אתה מציע לבדוק מאזני B2B בשקלול של חוזק היריבה?
      זה נראה לי רעיון מעניין אך בעייתי מבחינת זמן הביצוע. זה בהחלט הגיוני מכיוון שיש הבדל מהותי ביריבות שכל קבוצה פגשה בערב השני של הצמד.
      לכן לא נראה לי שאני ארד לדקות של איך כל קבוצה תפקדה במשחקים האלה אלא הסתכל על כלל הליגה כמכלול. כאן אנחנו מניחים שהשונות ביריבות היא אקראית פחות או יותר ולא תשפיע על התוצאה הכללית.

  2. אחוזי הקליעה של הקבוצה מול מה שההגנה היריבה מאפשרת (ממוצע עונתי), וגם כמובן ביחס לאחוזי הקליעה הכלליים של הקבוצה בכל העונה.

    אני מנחש שאחוזי הקליעה יהיו אחד הדברים הראשונים להיפגע מB2B.

    1. אחוזי קליעה זה בהחלט משה ששווה לבדוק. נראה לי שאחוז אפקטיבי יהיה נכון יותר. לא נראה לי שיתאפשר להשוות לחוזק של היריבה אלא לקחת את כלל המשחקים כמכלול ולהניח שההשתנות של חוזק היריבה היא אקראית.
      ההשוואה לאחוזי הקליעה של הקבוצה בכללי היא גם רעיון טוב.
      יבוצע.

      1. אם זה לא מורכב מדי, אז במסגרת הבדיקה הזו אחוזי רבע אחרון לעומת ממוצע רבע אחרון. אני מניח שהעייפות תבוא לידי ביטוי בעיקר שם. ואם רוצים בדיקה עוד יותר אמינה, אז אחוזי רבע אחרון בהפרש חד ספרתי, כי הנחה סבירה היא שב-20 הפרש בערב השני של B2B הכוכבים נחים.

      1. כל מה שמעל 5% הפרש באחוז אפקטיבי. פחות מזה נראה לי זניח, אבל אפילו 5% לקבוצה כמו ס״א שמבוססת לחלוטין על אחוזי קליעה יכול להיות שינוי משמעותי.

  3. תודה, עידו.

    יש הבדל גדול מאוד בתוצאות של באק טו באק שמסתיימים במשחק בית, לבין באק טו באק שמסתיימים במשחק חוץ.

    אני חושב שהבדיקה צריכה להיות השוואה בין תוצאות משחקי חוץ אחרי מנוחה, לבין משחקי חוץ אחרי באק טו באק,
    והשוואה נוספת בין תוצאות משחקי בית אחרי מנוחה לבין תוצאות משחקי בית אחרי באק טו באק.

    אני מנחש שהתוצאות יראו שיש פער גדול יותר באחוזים בהשוואה של משחקי החוץ מאשר ההשוואה של משחקי הבית.

      1. זו שאלה מכשילה…

        5% הבדל עבור אחוז ניצחונות נמוך כמו 35% – 40% ,
        זה המון.
        אבל למעשה, זה מספר שמייצג, of the top of my head, משהו כמו 2 ניצחונות הבדל?
        וזה כבר פחות משמעותי.

        4%+ הבדל בהשוואה בין אחוזי הניצחונות במשחקי חוץ אחרי מנוחה, לבין אחוזי הניצחונות במשחקי חוץ אחרי באק טו באק,
        יהיה הבדל שבהחלט יכול ללמד על הקושי שבמשחקי הבאק טו באק.

        דרך אגב, אני חושב שצריך לבדוק פרק זמן של מספר עונות.

        1. 5% הבדל לא מרגיש כמו משהו כל כך משמעותי עבורי. בסדר זה מראה שיותר קשה בבאק-טו-באק אבל לא שזה עושה נזק עצום. מבחינתי אם זה יסתכם ב-10% זה ירגיש לי כבר משהו שיחייב התייחסות מצד הליגה.
          אני מבין שנמאס לך לשמוע אותי וכן אתה צודק עדיף לבדוק על כמה עונות, אבל אנחנו נסתפק באחת. נראה לי שאם כל קבוצה משחקת בערך 15 כאלה בעונה אז יש לנו כבר מספיק מדגם כדי לקבל תובנות כלליות.

          1. קשה לי להאמין שנראה פער של 10% .
            זה פער עצום.

            אני מסכים שפער של 55 הוא כזה שלא מחייב התייחסות מצד הליגה.
            לי מפריעים הבאק טו באק רק בגלל נושא הפציעות.
            הנתון של פי 3.5 יותר פציעות במשחקי חוץ של באק טו באק –
            זה נתון שחייבים לשנות.

            כל כך הרבה ביקרו את המנוחות של לברון.
            אבל מול סיכויים כאלו, שחקן שמשחק כל כך הרבה דקות, עם קילומטראז' מצטבר גדול כל כך?
            לא לתת לו לנוח זו טעות.

            פופ היה הראשון שהבין את המשמעות של הנתונים,
            ושאר הליגה לומדת.

    1. זה יהיה קצת בעייתי כי נצטרך לעבור על כל שחקני הליגה.
      מה אנחנו אמורים ללמוד מההשואה הנ"ל? זה ייתן לנו אולי אינדיקציה ששחקני מפתח נחים יותר בB2B אבל לא ייתן לנו מידע נוסף על תפקוד הקבוצה.

  4. העניין הוא ה-82 משחקים, שהוא מספר שרירותי לגמרי ולא באמת קשור לכלום. המספר הכי הגיוני הוא 72, 3 פעמים מול קבוצות בקונפרנס שלך ו-2 מול קבוצות בקונפרנס השני. אבל ברור שזה לא יקרה, אז חבל להכביר במילים.

  5. מסכים בעניין השוואת אחוזי הקליעה. עייפות משפיעה כאן. גם בעניין מספר הדקות של שחקנים, ובעיקר שחקנים שנמצאים בדרך כלל הרבה דקות על המגרש. וכמובן, במידת האפשר, בנטרול המשתנים האחרים (רמת הקבוצה, בית/חוץ וכו'.
    גם ריבאונד בכלל, וריבאונד התקפה בפרט. קשה להיות ראשון לכדור כשאתה עייף.

    בנוסף – השוואת הרבע הרביעי בכל הפרמטרים דלעיל, הן בנתונים האישיים, והן הסטטיסטיקה הקבוצתית. ההנחה כאן היא שברבע הרביעי הדלק יגמר ואז האחוזים ירדו, או שהשחקנים המובילים ירדו לספסל או שניהם.

    שווה לבדוק גם רגישות לגיל השחקן. מניח למבוגרים יושפעו יותר.

    ועוד זווית, קצת הפוכה, יותר מהפרט אל הכלל – לקחתשלושה שחקנים ספציפיים, נניח לברון, ברוגדון ווגאסול. לבדוק אותם במרב המשתנים, ואז אם רואים הבדלים בהיבטים שלא עלו עד כה, לבדוק אותם על כלל האוכלוסיה. הרעיון כאן הוא פשוט למצוא היבטים נוספים שלא יעלו לנו אינטואיטיבית בתגובות.

    את הטור הבא אפשר להקדיש לבדיקת היחס בין מספר הרעיונות לבדיקה לבין מידת ההשקעה הנדרשת של המציע… מניח שהוא יהיה קרוב ל(1-) 🙂

    1. אז אם לסכם הגורמים שאתה מציע לבדוק:
      1. אחוזי קליעה
      2. ריבאונד
      3. תפקוד ברבע הרביעי.

      רעיונות טובים.
      ריבאונד נראה לי מעניין יהיה לבדוק ומה דעתך אם כך גם על עלייה באיבודי כדור?
      לגבי הרבע הרביעי זה רעיון טוב אבל נראה לי שזה יהיה קצת יותר מדי. אני אבדוק ואראה אם מסתדר. לגבי שחקנים ספציפים אני חושב שלא נוכל ללמוד הרבה מהסתכלות על מספר קטן של בודדים. זה יהיה יותר אנקדוטלי.

      1. כיוון שהפואנטה היא לבדוק עייפות והטענה בדבר הריבאונד הוא שהוא ירד בעקבות זאת היה נחמד (ויותר מתאים) לבדוק את הhustle stats אבל נראה לי שזאת תהיה בדיקה מגושמת הודות לזמינות פילטרים מתאימים

        1. אני מבין שגם אתה מנסה להיפטר ממני לתקופת זמן ממושכת. לא כל כך מהר…
          זה יהיה באמת מאד קשה לפלטר. חוץ מזה אני לא ממש בטוח באיזה מהם אנחנו אמורים לראות הבדל, אולי בדפלקשנס.

          1. את הקשים ממש שמרתי במגירה וגם את זה אמרתי שלא ישים במיוחד, אז לא צריך להגזים.

            אם תזת העייפות נכונה דווקא הכי הייתי מצפה להבדל שcontested 3pt shots , את הdeflections הייתי שם במקום השני וloose balls recovered בשלישי

      1. שאלה טובה. אין לי תשובה טובה. יתכן והתשובה תתבהר דרך הנתונים. למשל, אם נראה שברוב הנתונים יש הפרש של חמישה אחוזים, ובריבאונד יש 15, אפשר יהיה לטעון שהb2b משפיע יותר על הריבאונד. שווה לקחת את כל הפרמטרים שבדקנו, לבדוק את ההפרש בכל אחד מהם ואז להוסיף את הממוצע, חציון ושכיח.

  6. משחקי בק טו בק משוחקים במקומות קרובים או אין קשר?
    אם אין קשר אז אולי כדאי לפלח גם את הבק טו בק לפי זמן נסיעה/טיסה קצר או ארוך….

    1. עקרונית הליגה מנסה שזה לרוב יהיה כך אבל לא תמיד זה מצליח. בכל מקרה זה רעיון מצויין לבדוק, אבל נראה לי שיהיה מאד קשה… לכן לא ממש ריאלי (מבחינתי).

  7. תודה עידו. אולי קצת בעייתי, אבל אפשר אולי לבדוק את אחוז הנצחונות של קבוצות בבאק טו באק בהשוואה לאחוז הנצחונות בעונה. ייתן אולי אינדיקציה יותר טובה להשפעה של הבאק טו באק על הקבוצות.

  8. להוסיף למה שגיא כתב על ההבדל בין משחקי בית לחוץ אולי אפשר לעשות בדיקה לגבי מרחק נסיעה. יש הבדל בין משחק בק טו בק כשמשחקים ביוסטון וסן אנטוניו (או שיקגו וקליבלנד) לעומת משחקים בניו יורק וLA. אפשר או להפריד בין בק טו בק > 200 מייל, או אם זה מסובך להפריד בין בק טו בק חוצה קונפרנסים, למרות שזה פחות יעיל. הרעיון המרכזי הוא שבק טו בק קרוב שחקנים ישנו בבית וכך זה לא באמת משחק בית-חוץ.

  9. את הגביע הקדוש ראיתי בקולנוע עם אבא שלי. איזה סרט מעולה…
    יופי של בדיקה.
    הלוואי עלינו תוצאות חותכות ברמות הסיטריות, כאלה שמנחם יתרגם, ישלח לליגה, והם ירווחו את הליגה בעוד חודש כדי לבטל את השטות הזאת (להוריד כמות משחקים בחיים לא יסכימו).

      1. עדיין סרט ענק. ובכל מקרה, הוא נושא בתואר 'כרטיס הקולנוע הכי יקר בהיסטוריה'. (לפי חברי מונטי, אף אחד לא רצה לממן את הסרט.ג'ורג' הריסון החיפושאי נתן להם מיליון דולר, לא בתור השקעה, רק כי הוא נורא רצה לראות את הסרט)

        1. אני חושב שאתה מתבלבל ( והאמת היא שדי בצדק) כיהוא התכוון לאינדיאנה ג'ונס השלישי. שנקרא כמדומני מסע הצלב האחרון או משהו כזה.

          1. מודה ועוזב. בארץ הוא אכן לא נקרא כך, ואכן מדובר בסרט חלש, שזוכה קצת לחסד בגלל הסרט הרביעי הנוראי

  10. תודה עידו.

    אילו היינו יכולים למדוד זריקות "קצרות", במיוחד פר שחקן, זה היה מעיד בעיניי על עייפות יותר מכל. אחוזי קליעה זה ממד נוסף כמובן, אבל יכול להיות תוצר של יום רע. זריקה קצרה, לעומת זאת, היא תוצאה של עייפות וגיל (hence, עייפות…).

    אותי גם יעניין לדעת שינויים לאורך זמן בהרכבים של קבוצות, חמישיות, מנוחת שחקנים.. אלו דברים שאם הם עקביים עשויים גם להעיד על שינויים טקטיים או אסטרטגיים שהקבוצות מאמצות כדי להקל.

    ירידה להגנה ספציפית להגן על מתפרצות.

    חסימות, במיוחד אצל שחקנים שאינם סנטרים. גם חטיפות תכלס אבל זה פחות יעיד לדעתי.

    עוד יותר שולי – בוקס אאוט לריבאונד של גארדים. הם לא עושים את זה גם ככה אז לא הייתי משקיע בזה אבל זה עלה לי לראש.

    נתון קצת אחר במהות – אם מסתכלים מלמעלה על התקופות בהן יש לקבוצה מסוימת הרבה גב-אל-גב, האם זה משפיע על כמות האימונים שלהם? האם העומס הקיים גם ככה במשחקים, ומועצם ע"י גב-אל-גב עלול להפחית עוד יותר את האימונים. וראינו מה זה עשה לפרשים שנה שעברה (אם כי זה לא נבע מבאק טו באק אלא זקנה בעיקר…)

    אחשוב על עוד כמה יותר קונקרטיים.

    1. טוב כל הדברים האלה נכנסים למגירה של "בוא נסגור את הסטאט-גיק בחדר עם המידע על כל תנועה על מגרש בליגה ב-20 שנה האחרונות וניתן לזמן לעשות את שלו".
      מכיוון שזה לא הולך לקרות בוא נחפש דברים שקצת יותר קל למדוד.

          1. כפי שאני רואה את זה, יש קבוצה של אלמנטים שאפשר להגדיר אותם לרוב כ"האסל": ריבאונד התקפה, הגנה מול מתפרצת, ועוד..

            קבוצה שמשחקת בלילה השני בגב אל גב מול קבוצה רעננה יותר, לטעמי עשויה לזייף מעט בירידה להגנה מול מתפרצת של הקבוצה הרעננה. במיוחד שחקנים מעל גיל 28, נניח.

            ראינו השנה בכמה מקרים שהנתון הזה (ללא קשר לבט"ב), במיוחד בסגנון המשחק הנוכחי עשוי בהחלט להיות גיימצ'יינג'ר.

          2. בגדול כן
            אני לא ממש בקיא באיזה סוג נתונים נוסף הקשור למתפרצות אפשר למדוד אבל אם יש כזה – אני בטוח שהוא יהיה רלוונטי.

            אם כי מודה שהרבה ממה שאני חושב עליו, למעט נקודות כמובן, באמת אינו מדיד בצורה ריאלית כפי שהצגת פה למעלה בתגובה הראשונה לתגובה שלי.

            אולי איזה נתון בהגנה, ולא רק בהתקפה?

  11. לא עברתי על התגובות אז אולי מישהו כבר הציע אבל לדעתי מאוד מעניין נתוני ההאסל, שמן הסתם אמורים לרדת כשעייפים, כמובן שריב' גם בכמות של אחוזים, כמה אחוז ריב' הגנה/התקפה בממוצע לעומת בB2B, אם יש נתוני בוקס אאוט, דיפלקשנים, חטיפות כמובן, ואולי אפילו קלוז-אאוטים ומאבק על כדורי 50-50 למרות שאני באמת לא יודע אם יש סטט' לזה.

    דבר נוסף שיכול להיות מעניין הוא נתוני ריצה. זה דבר שלא מדברים עליו בהקשר של כדורסל ואם יש סטט' נגישה לדברים כמו כמויות שטח ששחקנים/קבוצה מכסים ואולי אפילו באיזה מהירויות אז יכול להיות מעניין להשוות ממוצעים למשחקי B2B לדעתי.

    1. האסל יהיה בעייתי למדוד (קשה לפלטר)
      ריבאונד -יבוצע
      גם לגבי נתוני הטראקינג יהיה קשה לעשות את המיון.

        1. בתאוריה יש סטטיסטיקות להכל (כולל מרחק וזמן טיסה בין משחק למשחק ומספר חתיכות פופקורן שנפלו לקצפה במשחק עם חלוקה ליציע שורה ומספר מושב) אבל רובן לא נאספות ונגישות לציבור בצורה שאפשר להשתמש בהן.

          1. חחח תודה לשניכם
            האמת שזה גדול ומעניין אם בעתיד הסטט' יתחילו להיכנס יותר לשיחות לגבי שחקנים וניתוח משחקים. בכדורגל לדוגמה עניין הכמה שחקן רץ משמעותי ונמצא בדיונים. בכדורסל מעולם לא שמעתי שדיברו על זה.

            כנל לגבי סטט' ההאסל למיניהן שכבר יותר באופנה אבל נראה לי שייכנסו עוד יותר ויכול להיות מעניין לראות שחקנים שיוציאו לעצמם שמות של שחקני האסל על סמך הנתונים האלה וימצאו לעצמם נישה כזאת בליגה. כמובן שעדיין יהיו צריכים יכולות התקפיות סבירות

  12. מתייחס לקבוצה הרעננה יותר:

    – כמות ואחוזים של מבטים פנויים
    – חדירות מול זריקות מבחוץ – אם חדרו יותר אז אולי ניצלו את העייפות? (קצת reaching)

    לקבוצה העייפה:
    – כיסוי אגרסיבי של קלעי הקבוצה הרעננה (טוב נו, זה גם לא מדיד)

  13. אחלה יוזמה. אני מנסה לחשוב על כמה סטטיסטיקות ממש קלות.

    מה לגבי הפרש ממוצע למשחק? יותר מדוייק – סטיית התקן בהפרש של המשחק השני אל כמול סטיית התקן הרגילה בעונה.

    מה אני בא לומר? שאולי משחקי B2B נגמרים הרבה פעמים בבלואאוטס?

    הייתי בודק גם אחוז לשלוש במשחק השני של הגב אל גב. עבור זריקות קרובות לעייפות אין שום משמעות.

    בנוסף, הייתי בודק את האחוז לשלוש של הקבוצות היריבות. לרגליים אין תמיד כוח לרוץ גם בהגנה.

    1. הםם רעיון מעניין, אני אחשוב על זה אבל נראה לי שיהיה קשה לעשות את המיון לגבי ההפרשים.
      אחוזי שלשות של היריבה הוא משהו שלא מושפע בגדול מהיריבה. בימינו עדיין רוב גדול של השלשות הן פנויות. לר נראה לי שנראה שם משהו מיוחד.

  14. אפשר לבדוק את ההבדל בין מס הדקות של החמישייה על הפארקט במשחק הראשון נגד השני וכמו כן את כמות השימוש בספסל במשחק השני נגד הראשון (גם מס' דקות וגם מספר משתתפים, אבל זה חתיכת מבצע)

    1. זה באמת יהיה לא פשוט. מעבר לכך אבל מה אנחנו לומדים מזה? השאלה היא האם השימוש בספסל גורם לקבוצה לשחק פחות טוב, האם אנחנו רואים כדורסל גרוע יותר כתוצאה?

      1. בדיפולט של התאוריה של צפייה בnba הקהל בא לראות את הכוכבים משחקים, כך שאם הם משחקים פחות ממה שהיו משחקים באופן רגיל אז כביכול הצופים המגיעים למשחק מקבלים מוצר נחות, בין אם המשחק עצמו פחות טוב או יותר טוב ממשחק ממוצע.

        העינוי הנ"ל של מנחם הוא אחד מהדברים שנשארו במגירה.

        1. זה כבר דומה למה שהציעו כבר. לבחור נניח עשרה שחקנים מהטופ ולראות כמה הם משחקים בB2B לעומת שאר הזמן.

  15. אני חושב שכדאי לבחון את ההבדל בנתונים של משחק שבו שתי הקבוצות בבק טו בק לבין כזה שרק אחת מהן. זה פקטור משמעותי בעיני.

  16. טוב, חוכמת המוני הופס ( באמת המונים – כמעו 200) גורסת שקבוצות בלילה השני של באק-טו-באק מנצחות רק כ40% מהמשחקים.
    עכשיו הגיע הזמן לעבוד.

    1. אני רק כבר אעשה ספוילר ואגיד שיוסטון היו 13-2 במשחק השני של בק טו בק.
      במקרה (או שלא) גם הארדן שיחק בכל המשחקים האלו מספר משמעותי של דקות. לא יודע אם הקטע עם מנוחת כוכבים יכנס לסטטיסטיקה, אבל בטח שיש לו השפעה.

  17. היו מקרים, זכור לי אצל הסלטיקס של ארבעה משחקים בחמישה ימים.

    בעולם ספורטיבי אמתי עם דאגה לבריאות השחקנים ולמשחק ספורטיבי לגמרי בלי השפעה של עייפות ובמיוחד במשחקים שרק קבטצה אחת משחק אחרי עומס מיותר כזה, היו קובעים כבסיס דלא משחקים יותר ממשחק בשלושה ימים ולא משחקים יותר מפעמיים בין כל שתי קבוצות.

  18. קצת באיחור.
    מדד גלובלי שמושפע מכל הדברים הקטנים שאמרו למעלה (אחוזי זלשות, איבודים וכו) – הפרש נקודות הפסד מול נצחון בחצי השני של המשחק. להרגשתי קבוצות מוותרות על המשחק ברבע השלישי ולכן התבוסה מתפתחת בחצי השני.
    לבדוק לעומת מה שקורה במשחק רגיל, אם אפשר בית מול חוץ כמו שגיא אמר.

    1. מדד גלובלי הוא שימושי כשבאים להשוות בין קבוצות או שחקנים, כאן אנחנו רוצים להסתכל על התמונה הכללית כך שזה לא ממש משרת את המטרה.
      בית חוץ בהחלט נבדוק.

  19. לא קראתי כל מילה עד עכשיו, אולי העירו את זה, אבל אני לא מבין את הבעייתיות. לגבי הפציעות ופגיעה מסוימת בקהל על איכות המשחק ובשחקנים על העומס – אין ויכוח, ושווה להימנע מבק טו בק ולו בשביל אלה, אבל בעניין חוסר ההוגנות וההשפעה על התוצאות – בסופו של דבר אם לכל הקבוצות יש פחות או יותר אותו מספר משחקי בק טו בק, ונניח שזה פוגע בביצועים, עדיין לאורך כל העונה זה מתקזז בין הקבוצות ולא משפיע. אז כל קבוצה מפסידה עוד 2-3 משחקים בעונה בגלל בק טו בק – את אותם משחקים היא מנצחת בחזרה נגד קבוצות אחרות שמשחקות נגדה בק טו בק. מה הבעיה פה?

    1. הטענה העיקרית נגד הB2B היא לא על פגיעה בתחרויות אלא על פגיעה באיכות המשחק. כלומר האוהדים מקבלים מוצר נחות כתוצאה מכך. את זה ננסה לבדוק סטטיסטית.

להגיב על מנחם לס לבטל

סגירת תפריט