היה שלום, זאק, ותודה מהדובים / אייל פרנקפוטר

פורסם ב - 14. יול, 2017 ע"י ב - כללי

לפעמים, החיים מחליטים בשבילך. זה, לפתע, המצב בממפיס, טנסי. זאק רנדולף לא חיכה יותר להצעה של הגריזליס וחתם על חוזה דו -שנתי בסקרמנטו תמורת 24 מיליון דולר. רנדולף הוא טוען ישיר לתואר הכוכב הגדול ביותר של ממפיס והיה ספק הנקודות העיקרי במהלך שמונה השנים האחרונות, בהן הציג ממוצעים של 18.6 נק' ו 11.3 ריב' למשחק.

ההגעה של רנדולף, אליבא דכריס וואלאס, התאפשרה בזכות הטרייד על פאו גאסול והתקווה הייתה שרנדולף יוכל לסחוב את הקבוצה (לפחות התקפית) על כתפיו. על אף ששיטת ה'גריט אנד גרינד' של ממפיס מיוחסת בראש ובראשונה לטוני אלן, יש לרנדולף חלק ניכר בהיותו השם הגדול ביותר – עד ההתפתחות של הגאסול הצעיר ושל קונלי- בקבוצת ההתקפה המוגבלת שנזקקה רבות ליכולת החפירה שלו בצבע.

אבל ההישג העיקרי של רנדולף בממפיס הוא שינוי הזהות. שלו ושל הקבוצה. עבור רנדולף ממפיס הייתה, כנראה, מקום מפלט. אחרי שבילה את תחילת המילניום בקבוצה שכונתה הפורטלנד "ג'יילבלייזרס" דבקה בו תדמית של שחקן מוכשר אך גם אנוכי ובעייתי. האפיזודות החולפות בניקס ובקליפרס עשו מעט כדי לשנות את התדמית שלו אך נראה שההגעה לממפיס חוללה בזי-בו מהפך מדהים.

יתכן שהייתה זו האחריות שנפלה על כתפיו או שאולי הייתה זו המנהיגות של אלן או הדרישות והאישיות של המאמן דאז אבל בממפיס התגלה זאק כשחקן חדש. התדמית הישנה חלפה לה ובמקומה אימץ רנדולף את הקבוצתיות והקשיחות שהוקנו בקבוצה מטנסי ואפשר לומר ששיא השינוי הגיע השנה, עם המעבר שלו לעמדת השחקן השישי ללא אף ויכוח וכמעט אף מילה.

אין ספק ששמונה השנים שהעביר זי-בו בממפיס היו טובות עבור שני הצדדים, גם לקבוצה שהייתה זקוקה לכישרון ולהילת הכוכבות וגם לשחקן שהיה זקוק למערכת חדשה ותומכת בה ירגיש מוערך ויוכל לפתוח דף חדש.

לכל הדעות, אחרי קשר סימביוטי שכזה רנדולף היה צריך לחתום על חוזה חדש בממפיס, אולי עד סוף הקריירה. אבל זוהי גישה רומנטית שכל שריד שעוד היה לה בNBA הושמד ב2010. לפיכך את המעבר של רנדולף מממפיס כדאי לנתח בכלים אחרים. ראשית, מבחינת אוהדי הקבוצה אין ספק שמדובר באבדה משמעותית.

זי-בו היה חלק אינטגרלי בקבוצה ובקהילה של אוהדי הדובים והעזיבה שלו היא מעבר לאובדן של האישיות ויכולות המשחק שלו, היא ההתחלה של התפרקות "הגריזליס הטובים אי פעם". מה שמביא אותנו לנקודה השנייה בניתוח של המעבר:

ממפיס הגיעה לסיומה של התקופה ה"טובה" שלה והיא צריכה להתפנות עכשיו לבנייה מחדש. זוהי תקופה שתהיה לא קלה לאוהדים (שהתרגלו לאופי הקבוצה ולהצלחות היחסיות שלה) ועוד יותר קשה להנהלה ולשחקנים. אבל דווקא כאן, ישנם ניצנים של תקווה עבור הדובים. המעבר של רנדולף הוא צעד בכיוון המטרה החדשה של ממפיס. אולי צעד שהם לא רצו לבצע אבל צעד נחוץ. בגלל המעבר הזה אפשר להשוות את ההצעות על ג'מייקל גרין (אם כי לא היו הרבה שמועות לגביו) שגם אם הוא לא כישרוני כמו רנדולף הוא עדיין צעיר איכותי ומהווה אבן פינה נאה לפרנצ'ייז שרוצה להצעיר את השורות ולבנות מקום אליו יוכל תוך כמה שנים להצטרף כוכב שרוצה להוביל קבוצה.

לבסוף, כדאי לראות את הצד של רנדולף במעבר. זהו כנראה החוזה הגדול האחרון שלו לפני הפרישה וכנראה החוזה הטוב ביותר שהוצע לו, ואף כי האוהדים בממפיס יתגעגעו אליו נראה לי כי הוא בחר בחוכמה גם עבורו וגם עבור הדובים. כי לפעמים, החיים בוחרים בשבילך.

ואף מילה על הצד של סקרמנטו, במיוחד אם אני חושב שהם עשו טעות

27 תגובות ל - “היה שלום, זאק, ותודה מהדובים / אייל פרנקפוטר”

  1. אליקו

    14. יול, 2017
    16:05

    טור מעולה. הרומנטיקה בספורט הולכת ונעלמת

    Reply to this comment
  2. Berch

    14. יול, 2017
    16:09

    מת על זך ראנדולף
    צב נינג'ה אמיתי
    אני לא מבין מה הם מנסים לעשות שם בסקרמנטו אבל אני שמח בשבילו על החוזה הגדול 🙂

    Reply to this comment
  3. חזיר יבלות צעיר

    14. יול, 2017
    16:19

    אחד הפייבוריטים שלי (מן הסתם על כולנו). בהצלחה בסקרמנטו

    Reply to this comment
  4. זיו

    14. יול, 2017
    16:23

    טעות ממש לא.
    יגיע לממפיס לשנת פרישה עוד 3 שנים..
    12 מיליון במושגים של היום זה לא המון ונשאר לו עוד בטנק.
    הזדמנות לחנוך את הצעירים עם מאמן שהןא אוהב.

    Reply to this comment
  5. גיא הרשע

    14. יול, 2017
    16:32

    יפה!

    הרומנטיות ב-NBA?
    לא מתה. השתנתה.

    האוהדים הבינו. הקבוצה הבינה. ראנדולף הבין.
    הם, הקבוצה נמצאים לפני פרק של בנייה מחדש.
    והוא, ראנדולף, עדיין יכל להרוויח סכום שממפיס פשוט לא יכלה להרשות לעצמה.
    וגם האוהדים, הם מבינים.
    גם אחרי שראנדולף עוזב,
    את מה שהוא נתן לקבוצה, לזהות של הקבוצה –
    את זה האוהדים האמתיים של הקבוצה לא ישכחו.

    אז זו הייתה פרידה יפה. הם מפרישים את המספר שלו,
    והוא –
    הוא הודה לאוהדים, והסביר עד כמה זו הייתה תקופה משמעותית בחייו.

    Reply to this comment
  6. avri

    14. יול, 2017
    16:34

    קודם כל, הרבה כבוד להופס ולחבר פרנקפוטר. נראה היה שהמעבר של זיבו עבר בשקט מידי, כשכל מיני ילדים לבנבנים מיוטה ורוקים שעוד לא קראו זוג נעלים גונבים את הכותרות והדיונים. זיבו הפך בשמונה השנים האחרונות לגרסא משונמכת של הביג פונדמנטל, תמיד מגיע, תמיד נותן עבודה. ממפיס לא ממש הולכים לבניה מחדש ואני במקומם הייתי מציע לו חוזה פרישה. אולי במקום 12 לשנתיים משהו בכיוון של 9 לשלוש שנים.

    לגבי סקרמנטו, אני מבין את הסקפטיות, אבל אני דווקא חושב שזו החתמה טובה. יש להם הרבה ילדים טובים עם עתיד נחמד. להביא את זיבו ואת ג׳ורג׳ היל, שני וטרנים קשוחים, מאוד חיוביים, שכבר היו שם וראו הכל, שיתנו דוגמא וישמשו כמנטורים – זה יכול להיות השקעה מצויינת לטווח הארוך. ובלילה בלילה, לאור המדורה הדועכת כשהגחלים כבר מאדימות ולוחשות, יספרו השניים לינוקות על מפלצת הפלייאוף המיתית, שהזקנים בסקמנטו עוד מדברים עליה בלחש ובערגה אחרי כוסית אחת יותר מידי, אבל רוב הציבור בסקרמנטו משוכנע שהיא בסך הכל מיתוס הולך ונעלם.

    Reply to this comment
  7. .קיקו

    14. יול, 2017
    16:40

    אחד הצעדים החכמים בקב לא חכמה שסקרמנטו יכלו ועשו.
    זיבו שינה גישה ,הוא יוכל לטפל בצעירים הבעייתיים בחוכמה , הוא היום אדם אחר עם לב גדול.
    שוה את הכסף על שחקן ועוזר מאמן ,יש להם שניים כאלו עכשיו ווינס קרטר ווזיבו .

    Reply to this comment
  8. ולדי קוגן

    14. יול, 2017
    16:50

    אני חייב להודות שקצת התאכזבתי שהוא לא הלך לקונטנדרית רצינית והעדיף כסף. אני זוכר שקראתי שהוא עשה בקריירה יותר מ-150 מליון אז כסף לא חסר לו. מקווה בשבילו שיעבור באיזה טרייד לקבוצה רצינית ואולי נראה אותו בפלייאוף. יופי של פוסט.

    Reply to this comment
    • captain beefheart

      15. יול, 2017
      00:34

      צודק. ויותר מזה, אם היה הולך לקונטדרית זו היתה ה-גניבה של שופינג 2017. סקרמנטו זה חור, חבל שיגמור שם קריירה יפה.

      Reply to this comment
  9. מיקי

    14. יול, 2017
    16:53

    מסכים עם כל מילה של אברי וקיקו

    Reply to this comment
  10. דור

    14. יול, 2017
    17:08

    אברי זה 12 לשנה לא לשנתיים… קצת יותר מה 9 לשלוש שנים שהצעת בשם ממפיס…חוצמזה מסכים עם כל מילה

    Reply to this comment
    • avri

      14. יול, 2017
      18:03

      ברור שזה 12 לשנה, אבל החוזה הוא לשנתיים. סך הכל 24 מליון. אני הצעתי שממפיס יתנו לו 9 מליון אבל לשלוש שנים, אז חוזה יותר משתלם לזיבו (27 מליון סך הכל) ולא כל כך מכביד לממפיס.

      Reply to this comment
  11. etayle

    14. יול, 2017
    17:11

    מעולה; אני כ"כ אוהב את הצב נינג'ה הזה, שיצליח בכל מקום שאלך.

    Reply to this comment
  12. אשך טמיר המקורי

    14. יול, 2017
    17:17

    תודה רבה.
    אני חושב שמאז עזיבת הלסבית האמוציונלית העניינים בארץ המלכות דווקא זזים לכיוון הנכון

    Reply to this comment
    • avri

      14. יול, 2017
      18:05

      יש מצב שאתה קורא לו ככה בפנים? אם כן, אז תדאג שיהיו לך נעלי ריצה ממש טובות, ושגם יהיה שם איזה חבר עם מצלמה טובה שיצלם את כל העסק.

      Reply to this comment
  13. יוסל'ה שוחמכר

    14. יול, 2017
    17:23

    אחלה טור. זיבו אחד האהובים עלי בכל הזמנים (אולי אפילו בחמישייה) ולדעתי אנדרייטד רציני מאוד.
    אני זוכר שבזמנו הייתה המון ביקורת על ההחתמה שלו (זה נחשב המון כסף והרוב ראו בו הד קייס חסר תקנה) ואני סנגרתי. בסופו של דבר הוא שותף מרכזי בשינוי תרבות וזהות של מועדון, מה שלא ניתן להגיד על שחקנים רבים.

    Reply to this comment
    • יוסל'ה שוחמכר

      14. יול, 2017
      17:26

      ולצערי אמנות התמרונים בצבע שהוא אמון עליה היא מיומנות הולכת ומתפוגגת במשחק הגבוהים של היום.

      Reply to this comment
      • צ'ומפי

        14. יול, 2017
        18:16

        צעד טוב אבל קצת באיחור. אני ממש רואה אותו בתור מנטור מצויין לבוגי שיכול להכנס לראש שלו וגם לשייף עוד יותר את היכולות בצבע, רק חבל שבוגי כבר לא שם….

        Reply to this comment
  14. משיח

    14. יול, 2017
    18:13

    נראה לי שיחסית למה שקורה בשכר בליגה, 24 לשנתיים קצת נמוך?

    Reply to this comment
  15. יונתן .S.

    14. יול, 2017
    18:56

    Reply to this comment
  16. מנחם לס

    14. יול, 2017
    19:04

    מצויין אייל. גם התוכן וגם הכתיבה! מאמר מצויין לאוסף מאמרי הופס.

    Reply to this comment
  17. המשגיח

    14. יול, 2017
    19:11

    מעולה

    Reply to this comment
  18. אסף

    14. יול, 2017
    19:15

    טור מעולה, אין ספק שרנדולף וממפיס התאימו אחד לשני כמו כפפה ליד, המעבר הציל לו את הקריירה. הפרידה די מובנת אם כל העצב בעיקר מצד ממפיס שתשים את המפתחות לעמדה הזו בידי גרין.
    ולמרות הרומנטיקה שנעלמת ממפיס כצעד הערכה לזיבו הודיע שתפריש את הגופייה עם המספר 50 לתקרת האולם לעד.

    Reply to this comment
  19. אפלטון

    14. יול, 2017
    21:14

    אחלה טור. היה הפנים, הלב והנשמה של הקבוצה הקשוחה הזו של ממפיס. לא יודע מה עוד נשאר לו בטנק אבל לפחות הוא לא הגיע לספרס, אז אני רגוע.

    Reply to this comment
  20. רועי ויינברג

    15. יול, 2017
    00:11

    מאמר מעניין מאוד ופרידה הולמת מגדול שחקני ממפיס בכל הזמנים יחד עם מארק. יש משהו סימבולי בזה שהמספר שלו עולה ראשון לתקרה של הגריזליס – אין שחקן שיותר מסמל את הקבוצה האהובה הזאת ממנו. לא רחוק היום ש-9 (אלן), 33 (קונלי) ו-11 (מארק גאסול) יצטרפו לשם.

    Reply to this comment
  21. שאלה (ומילת תודה) למייסד המוסד:

    15. יול, 2017
    22:32

    ראשית כל תודה;
    תודה שהחזרת לי את המגנט שלי, גם אם אני לא כל-כך מבין מה הוא עשה בתוך המכונית שלי, הרי אין לי צנרת באוטו אבל ניחא…

    שנית, בקשה;
    יש מצב לקבל מגנט של שרברב עם מגן-דוד? זה היחידי שחסר לי לאוסף… ממש בא לי על הג'וקר הזה. נאא במחשבה שניה לא נראה לי שיש לך כזה

    Reply to this comment

הגיבו