30 שנות פיינל פור: מי שחקן הכדורסל האירופי הגדול בתקופה? (1) – הרכזים הגדולים / אהרון שדה

השנה שוחק הפיינל פור ה-30 ברצף במתכונת שהחלה בעונת 1988 וממשיכה עד ימינו אנו (להוציא עונת היורוליג הראשונה ששוחקה בפורמט של סדרות, אבל בעונה ההיא הליגה הייתה מפוצלת ובסופר ליג המשיכו את מסורת הפיינל פור).

לאור זאת החלטנו חברי אלעד אייל ואני, אהרון שדה, לצאת בפרויקט. מתכונת הפרויקט תהיה כזו:

שלב ראשון:

בכל שבוע נביא לכם (אני אלעד ואנשי צוות אחרים) את הגדולים ביותר בכל עמדה, 6 במספר (ככה נגיע בדיוק ל-30 הגדולים ביותר ב-30 שנה).

מבין 6 הגדולים בכל עמדה תבחרו אתם הגולשים היקרים  את 2 הגדולים בכל עמדה. ככה נגיע לעשרת הגדולים!

שלב שני:

כשנגיע לעשרת הגדולים, נעמת ראש בראש את שני הגדולים בכל עמדה.

כשאלעד אייל ינסה לשכנע אתכם למה לבחור בשחקן א' ואני בשחקן ב' (או אנשי צוות אחרים). לאחר מאמר זה יתבצע סקר….והזוכה במיטב הקולות ייבחר לחמישיית כל הזמנים.

שלב שלישי:

בחירת שחקן כל הזמנים:

5 אנשי צוות נבחרים ישתתפו.  כל אחד ייבחר שחקן מהחמישייה וינסה לשכנע אתכם שהוא שחקן כל הזמנים מאז עידן הפיינל פור….בין לבין נצא בבחירת מאמן כל הזמנים ועוד אטרקציות ואנקדוטות שונות.

כמה הסתייגויות חשובות שכדאי מאד להפנים על מנת לא להיות מופתעים!

  1. אנו בוחרים רק על סמך ההישגים בגביעי אירופה וגם שם רק בגביע הבכיר.

לכן הצלחות בנ.ב.א,נבחרות,גביעי אירופה משניים,מכללות או ליגות מקומיות לא מעניינות אותנו.

  1. יכולים להיבחר רק מי שהניפו את הגביע האירופי הבכיר לפחות פעם אחת.
  2. הקריטריון להצלחה מתחיל רק משנת 1988 עת קיום הפיינל פור הראשון (בעת החדשה) ועד היום…לכן אם שחקן לקח גביע אירופה קודם לכן וגם שיחק בעת החדשה (מיקי ברקוביץ'  למשל) אך לא זכה מאז עידן הפיינל פור הוא לא ייכנס…גם במקרה של שחקן שזכה לא יילקחו הישגיו הקודמים בחשבון.

ועוד כמה דברים שצריכים לקחת בחשבון

  1. תארים אישיים: כיום, מאז שהחלה הליגה להיקרא "יורוליג", יש תארים אישיים שונים דוגמת חמישיית העונה הראשונה, השנייה שחקן ההגנה וכיוצ"ב. בעבר היה רק תארים בודדים ממש כמו מצטיין הפיינל פור ולכן ייתכן שיהיו שחקנים ללא תארים אישיים מהתקופה הקדומה ככה שהתואר האישי הוא נחמד אבל נלקח בעירבון מוגבל בטח בהשוואה לשחקנים מהתקופה הקדומה יותר.
  2. העונה המפוצלת: עונת 2001 הייתה עונה מפוצלת, כך שמצד אחד היו שני גביעים בכירים ומאידך שניהם עם כוכבית. החלטנו לצורך העניין לאפשר לשחקן שזכה בגביע בעונה זו להיכלל בבחירה והוא למעשה עמד בקריטריון שהובא מקודם (זכייה בגביע הבכיר). יחד עם זאת הגביע לעונה זו פחות נחשב ומן הסתם זה עשוי לבוא לידי ביטוי בדירוג.
  3. תפקידים ועמדות: כאן זה החלק הכי מסובך. ראשית מכיוון שישנם מספיק שחקנים באירופה שמשחקים במספר עמדות. שנית מפאת הזמן הרב וחוסר אינפורמציה ישנו סיכוי שלפעמים התבלבלנו בין עמדות בטח בתקופה הקדומה יותר.

בכל זאת: הלכנו על העיקרון ששחקן יכול להיבחר בכל עמדה בה שיחק..אפילו אם הייתה זו עמדה יותר משנית אך כמובן ששחקן יוכל להיבחר רק תחת עמדה אחת.

החלטנו לשים את השחקן בעמדה בה נראה לנו שיש לו את הסיכוי הגבוה ביותר  להתקדם הלאה במעלה הפרויקט, וכן החלטנו לתגבר עמדות חלשות ע"ח עמדות חזקות יותר.

דוגמה להמחשה:

סרחיו יול משמש רוב השנים כרכז בריאל, אך היו שנים ששיחק כרכז משני לרודריגז. בנוסף עמדה 2 הייתה נראית לנו רדודה יחסית לעמדה 1 ולכן החלטנו לשבצו כקלע. משיקולי עמדות הזזנו גם את אנתוני פארקר לעמדה 3 ועוד כהנה וכהנה.

החלק הראשון, על הרכזים:

הערת פתיחה:

לא כללנו את יול, דיאמנטידיס ותיאודוסיץ' כרכזים אלא שיבצנו אותם לעמדה אחרת מהסיבות שהובאו קודם לכן בהקדמה.

לא נכנסו אבל ראויים לאזכור.

מייק ד'אנטוני:

זכה בגביע אירופה ב-1988, וב-1987 (שכאמור לא נחשב). רובכם מכירים אותו כמאמן המוצלח של פינקס וכמובן יוסטון העונה  (מאמן העונה אז והיום), והקצת פחות מוצלח של הניקס + ל.א.

הבחור, בחירה 20 בדראפט 1973, לא הטביע חותם כשחקן באנ.בי.איי (עבר גם בס.א בעונת 1977-78).

ועבר לאירופה, למילאנו, שם שיחק 12 עונות! הוא זכה באינספור תארים ואפילו שיחק בנבחרת איטליה (ביורובאסקט של 1989). בשנת 1990 דורג כרכז הטוב בהיסטורית הליגה באיטליה.

כינויו היה הגנב הג'נטלמן עקב היותו חוטף כדורים מדופלם. בכל הקשור לקריטריון שלנו, שמדבר על הבכירים בגביע אירופה הבכיר בלבד משנת 1988, יש לו רק גביע אחד בשנה הראשונה במפעל לכן מאוזכר כאן אבל לא נכנס. נבחר ל-50 התורמים הגדולים ביורוליג (35 שחקנים מהם 5 מארה"ב).

יורי זדובץ':

היה רכז גדול בנבחרת יוגוסלביה…עד המלחמה.

אחרי זה לבש את מדי סלובניה ואף החרים את יורו באסקט 1991 (ופספס מדליית זהב נוספת). מזוהה יותר מכל עם לובליאנה, כיכב גם בבולוניה (כולל שלשת ניצחון מתסכלת בהיכל יד אליהו..מהצד שלנו כמובן). לשיאו הגיע עת הוביל את לימוז' לזכייה סנסציונית בגביע אירופה 1993.(11.6 למשחק).

פאנטיוס יאנקיס:

אולי ראשון גדולי הרכזים היוונים. השחקן השני בחשיבותו ביוון 1987 שזכתה ביורובאסקט ובאריס של אותם שנים שהגיע 3 פעמים ברצף לפיינל פור ותמיד הפסידה בחצאי הגמר (1988-1990). דווקא לעת זקנותו זכה בגביע עם פאו בשנת 1996 שהיה גביע ראשון של קבוצה יוונית. מאז אימן בהצלחה את נבחרת יוון (יורו באסקט 2005 וכסף במונדו באסקט 2006). נבחר לאחד מ-50 התורמים ליורוליג.

אריאל מקדונלד:

בלב כבד הותרתי אותו בחוץ. מקדונלד היה הרכז של לובליאנה המפתיעה שהגיעה לפיינל פור 1997  (הדיחו את ציבונה ומילאנו בסדרות שמינית ורבע הגמר), ואח"כ חתם במכבי תל אביב כמחליפו של קטש. הוליך את מכבי לגמר 2000 ולזכייה בסופר ליג 2001 (נבחר לשחקן המצטיין בפיינל פור). לאחר מכן שיחק בפאו, עוד אימפריית יורוליג, אך לא הצליח להעפיל עמה לפיינל פור. בפן האישי נבחר לחמישייה השנייה בשנת 2002. הסיבה המרכזית לאי בחירתו היא העובדה שזכה רק בתואר המפוצל, אך 3 פיינל פורים נוספים כולל 1 בלובליאנה הצנועה עושים החלטה זו לקשה מאד.

אזכורים נוספים בקצרה.

ריקי רוביו: הוביל את ברצלונה כשחקן חמישייה לגביע בשנת 2010 אך מספריו  היו צנועים (בכל זאת נבחר לכוכב העולה של העונה המחולק לשחקן הצעיר של השנה).

ניקוס זיסיס: שנים רבות בצמרת האירופאית עם תארים רבים בקבוצות ובנבחרת יוון. היה בפיינל פור עם 3 קבוצות שונות (צסק"א,סיינה ופנרבחצ'ה). רק עם צסק"א זכה בתואר וגם שם לא כאיש הבכיר לכן רק מאוזכר.

טירייס רייס: האיש והאגדה שהביא למכבי את הגביע הסנסציוני והניסי של 2014. הבעיה שלו שזו הייתה רק עונה אחת..אח"כ לקח את היורקאפ שלא רלוונטי לדירוגנו ואשתקד נפל  בטופ 16 עם חימקי.

סרחיו רודריגז: 4 פיינל פורים עם ריאל, שחקן המפעל בעונת 2013-2014. 3 גמרים אבל רק גביע אחד..עושה רושם שהוא שחקן ליגה רגילה נפלא..אך פחות למשחקי ההכרעה.

עודד קטש:  גביע אירופה עם פאו בניצחון על מכבי בגמר במשחק מצוין מצדו לא נבחר למצטיין הגמר אך היה ראוי לכך..לצערו ולצערנו פציעות שונות אילצו אותו לפרוש מוקדם ללא מיצוי הכישרון עד תום.

ולבסוף נציין את:

פטר נאמבוסקי: לקח גביע אירופה אך כשחקן זוטר בספליט ובשנים הגדולות לא הוביל את אפס עד הסוף.

דושקו איבנוביץ': שחקן זוטר בגביעים בספליט ומרכזי מאד בתואר של לימוז'.

ששת הגדולים בעמדה (וברשימת טופ 30 כאמור).

( לפי סדר כרונולוגי).

  1. אלכסנדר ג'ורג'ביץ'.

בתקופתו לא חולקו תארים אישיים למעט מצטיין הפיינל פור (שהלך לדנילוביץ' חברו ב-1992). דנילוביץ' אולי היה פקטור גדול יותר, אבל ג'ורג'ביץ', מעבר להיותו הקלע השני בקבוצה (13.9), צלף את שלשת הניצחון. ללא ספק הסל הגדול ביותר בתולדות גמר הפיינל פורים לדורותיו.

אולי הביא לזכייה הסנסציונית ביותר של קבוצה במפעל. פרטיזן בלגרד של אז (1992)  הייתה חבורה צעירה מאד עם ממוצע גיל של פחות מ-22! סגל חדש כמעט לחלוטין כולו מקומי בלבד ללא זרים, וללא ביתיות עקב המלחמה..הקבוצה מגיעה לגמר, חוטפת סל כמה שניות לסיום, אך אלכסנדר הגדול דופק שלשת באזר מול חובנטוד לניצחון 70-71 לקבוצה שסיימה רק רביעית בבית שלה והגיעה לרבע הגמר ללא ביתיות מול קינדר המאיימת. פרטיזן  הצליחה לנצח במשחק המכריע באיטליה (69-65). ואז ניצחה בפיינל פור את מילאנו  וחובנטוד.

לאחר מספר שנים בהם בילה באיטליה ואפילו תקופה קצרה בנ.ב.א הוא הוביל את ברצלונה לגמר נוסף  1997 שם נוצחה ע"י אולימפיאקוס. נבחר ל-1 מ-40 התורמים הגדולים ליורוליג  (אחד מ 5 כדורסלנים סרבים יחד עם קוראץ', דיבאץ, דניחוביץ' ובודירוגה).

  1. דיוויד ריברס.
הגביע שלו. ריברס.

בתחילת הקריירה היה המחליף של מג'יק בלייקרס (25 בדראפט 1987), אך את חותמו הטביע באירופה באולימפיאקוס אותה הוביל לתואר היסטורי בעונת 1996-1997.

הוביל אותה לפיינל פור אחרי ניצחון כפול על פאו היריבה העירונית והאלופה היוצאת בחצי הגמר ניצח את מקדונלד ולובליאנה 65-74  (28 נקודות) בגמר ניצח את אלכסנדר מלמעלה וברצלונה 58-73 (26 נקודות).

כך יוצא שריברס קלע 54/147 נקודות של אולימפיקוס בפיינל פור (כמעט 37 אחוז!). סביר שמדובר בשיא לקבוצה מנצחת.

בקיצור הבחור היה דומיננטי ממש והחל למעשה את התרבות של רכז אמריקאי בכיר בקבוצות הגדולות.

הוא כמובן נבחר למצטיין הפיינל פור. אך חסרונו הגדול הוא בכך שלא הצליח לשחזר את העונה הפנומנאלית ההיא. הוא עוד שיחק בבולוניה (הקבוצה "המשנית" בעיר  עם ווילקינס ומאיירס) לסדרה בלתי נשכחת עם מכבי של קטש ושפר (1-2 בולוניה), אך הקבוצה הודחה ע"י קינדר הקבוצה הבכירה של העיר ברבע הגמר.

בהמשך היא כיכב בבורסה הטורקית ובאנטיב הצרפתית ואף חזר לעונה בינונית באולימפיקוס. בקיצור עונה גדולה אחת באירופה אבל איזו עונה!

  1. תיוס אדני:

המשיך את מסורת הרכזים האמריקאיים. הגיע כאלוף מכללות (יו.סי. אל. איי בעונת 1995) כולל סל ניצחון מול מיזורי במהלך מרץ המשוגע, נבחר רק בסיבוב השני ע"י סקרמנטו מכיוון שהיה נמוך מאד. (מתחת ל 1.80…ואז לא שמעו על אזייה תומאס 2) אך נתן עונת רוקי טובה מאד עם 10.8 נקודות למשחק וחמישיית הרוקיז השנייה.

משם המספרים ירדו מאד ולאחר גיחה בבוסטון עבר לאירופה.

התחנה הראשונה הייתה ז'אלג'ריס קובנה קבוצה בינונית מינוס במונחים אירופאים. למרות זאת תיוס סחף את הליטאים כל הדרך לזכייה בתואר סנסציוני לאחר 0-2 בסדרות שמינית +רבע על הטורקיות אולקר (פנרבחצ'ה של היום) ואפס.

בחצי הגמר הוביל לניצחון על אולימפיקוס הגדולה 71-87 ובגמר היה שותף לסנסציה מול קינדר האלופה היוצאת 74-82, כמובן נבחר למצטיין הפיינל פור.

משם עבר לבנטון אותה הוביל לגמר 2002 (הפסד לברצלונה) ולפיינל פור נוסף 2003. באחרית ימיו כשחקן היה שותף לסדרת רבע הגמר נפלאה  ב-2006 במדי אולימפיקוס מול מכבי (1-2 מכבי).

נבחר פעמיים לחמישיית העונה במפעל (2002+2003). היה ב 50 המועמדים לקבוצת העשור ביורוליג  (לא ב 10 שנבחרו).

  1. שארונאס יאקוביצ'יוס (להלן שאראס).

שאראס הוא היחיד שלקח את הגביע הזה עם 3 קבוצות שונות.

סה"כ 4 זכיות ופיינל פור נוסף. את התואר הראשון לקח עם ברצלונה 2003 (יחד עם נבארו, בודירוגה ופוצ'קה). את השני והשלישי לקח עם מכבי תל אביב בעונות 2004 ו-2005 (נבחר בשנתיים הללו לחמישיית העונה +מצטיין פיינל פור 2005).

לאחר שחזר מקריירה קצרה (אינדיאה וג"ס) באנ.בי.איי נחת בפאו עמה זכה ביורוליג 2009 ( לצד פיינל פור נוסף ב 2012 והפסד לברצלונה).

לשיאו הגיע דווקא במכבי עם הקבוצה האגדית. בנוסף נבחר לקבוצת העשור ביורוליג (2001-2010), כשבבחירת האוהדים הוא סיים במקום השני הכללי אחרי בודירוגה.

נבחר גם לאחד מ-50 התורמים הגדולים ביורליג (אחד משני כדורסלנים  ליטאים יחד עם סאבוניס), וכן נבחר לאחד מ -5 האגדות של היורוליג.

בנוסף זכה ב 9 אליפויות בספרד (2),ישראל (2),יוון (3) טורקיה וליטא (1 כ"א) לצד 8 גביעים בספרד,ישראל ויוון (2 כ"א) וכן טורקיה וסלובניה (1 כ"א) היה גם אלוף היורובאסקט עם ליטא, זכה בעוד ארד וארד אולימפי, היה מר אירופה ב-2003, מצטיין היורובאסקט 2003 ושחקן העונה בישראל 2005.

המאפיינים הבולטים במשחקו היה החכמת משחק והעין העקומה לאס' שובה עין בנוסף היה גם קר רוח ועמד היטב במצבי לחץ, לצד יד אבסולוטית במיוחד מהקו. דוגמה לכך למשל היא כל ההחטאות במשחק הזכור מול סיינה אבל שלשת ניצחון על הבאזר.

5.תיאו פאפלוקאס:

עוד אגדה יוונית ששיחק באולימפיקוס (2 קדנציות),צסק"א ומכבי. היה 8 פעמים ברצף בפיינל פור!

6 פעמים עם צסק"א בשנים 2003-2008 ופעמיים עם אולימפיקוס בעונות 2009+2010. זכה בשני גביעים שניהם במדי צסק"א בשנים 2006 ו-2008, פעמיים ניצח את מכבי בגמר.

בפן האישי סחף את צסק"א לניצחון בגמר 2006 על מכבי הגדולה של פארקר ו-וויצ'יץ' כשעלה מהספסל ונבחר למצטיין הפיינל פור. שנה אח"כ נבחר למצטיין העונה הסדירה אך נוצח עם קבוצתו בגמר מול פאו.

הפסיד גם בגמר 2010 עם אולימפיאקוס לברצלונה. בנוסף נבחר פעמיים לחמישיית היורוליג בעונות 2006+2007, ופעמיים לחמישייה השנייה בעונות 2008+2009.

היה הראשון לקבל את פרס אגדת היורוליג ונבחר גם לקבוצת העשור (2001+2010). בנוסף, הוא אחד מ-50 התורמים  ליורוליג  (אחד מ 4 יוונים יחד עם גאליס, יאנקיס ואלברטיס).

גדולתו הייתה בכך שידע לעלות מהספסל וכשחקן שישי להיבחר לשחקן החשוב ביותר בקבוצה ובמפעל כולו.

היה רכז בגובה 2.00 מ', דבר לא אופייני לאירופה, עם ראיית משחק ויכולת ניהול משחק יוצאות מן הכלל.

(זכה בתארים מקומיים רבים גם בנבחרת עשה חיל כשהוליך את יוון לזכייה ביורובאסקט 2005 ולמדליית כסף במונדובאסקט 2006. בשני הטורנירים נבחר לחמישיית הטורניר. זכור במיוחד כיצד השפיל את לברון,וייד,הווארד,פול  ושאר החברים  מאמריקה בחצי גמר המונדובאסקט).

בערוב ימיו שיחק במכבי בעונת 2012 וזכה בדאבל מקומי +האדריאטית, אך הושפל ע"י דיוויד בלאט שכמעט ולא ספר אותו.

  1. ואסיליס ספינוליס:

היחיד שלקח גביעים אירופאים גם באולימפיקוס וגם בפאו.

את התואר הראשון עשה בפאו ב-2009. לאחר מכן חצה את הכביש לאולימפיקוס ולקח איתה צמד תארים מפתיעים ביותר בעונות 2012+2013. הגיע פעמיים  נוספות לגמר 2015+2017  (הפסדים  לריאל ופנרבחצ'ה).

אחד משניים יחידים שזכה 3 פעמים כמצטיין הפיינל פור. (והיחיד שלקח גביעים עם שלושת הפרסים). בנוסף, היחיד למעט בודירוגה שלקח את תואר מצטיין הפיינל פור בשתי קבוצות שונות. הוא עשה זאת בשנים 2009+2012+2013. בנוסף נבחר למצטיין היורוליג ב-2013.

סה"כ:

3 פעמים בחמישיית היורליג הראשונה (2012,2013,2015)

4 פעמים בחמישייה השנייה (2006,2009,2011,2014).

היחידי חוץ מנבארו שנבחר 7 פעמיים לחמישיות…ועוד היד נטויה.

היה ברשימת 50 המועמדים לקבוצת העשור ביורוליג (2001-2010), אך לא נבחר. משחקו מתאפיין בקור רוח אדיר ויכולת התעלות במצבי לחץ. יכול להוביל קבוצות אפורות להצלחות.

גם כשלא הולך בהתחלה הוא לא מתייאש ויודע להתקמבק. דוגמה ידועה היא גמר 2013  מול ריאל. 0 עגול במצית ו-22 נקודות בסיום, (כולל 5/9 ל-3). בקיצור, מדובר באגדה חיה שעדיין משחקת.

בנוסף יש לו 7 אליפויות ו-4 גביעים ביוון. זהב ביורו-באסקט 2005, ארד ביורובאסקט 2009  והיבחרות לחמישיית הטורניר. זכה בכסף באליפות העולם בכדורסל של 2006, 8 פעמים בחמישיית העונה ביוון…שיחק שנה בודדת בנ.ב.א במדי יוסטון בעונת 2006/07.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 93 תגובות

  1. פרוייקט נהדר, הכל שלי כבר הולך לאנתוני פארקר לא משנה מה יקרה , לדעתי השחקן הכי טוב שדרך במכבי ובאירופה (כמובן שאי אפשר בלי קצת ערך סימנטלי)

    פה ספציפית היה לי בחירה קלה בספאנוליס , שחקן מדהים והרכז הראשון שהייתי בוחר ( עם שאראס באותה נשימה) לקבוצה שלי , אבל אני אוהב אותו יותר משאראס ולא רציתי לבחור בכל עמדה במכביסט (שמראש אני יודע שניקולה ופארקר יקבלו את הקולות שלי)

      1. לגמרא היה רכז סקורר בתקופה שהרכזים היו קלאסיים.
        היה מדהים ברמות.
        דרזן פטרוביץ המנוח נשאל פעם אם הוא הבן של השטן, אז הוא אמר אם ככה היום ראיתם את השטן משחק נגדי.[ניקוס גאליס].
        חייב להיות ברשימה כאן היה במשך עשר שנים אחד השחקנים הכי מלהיבים באירופה.

  2. יוזמה מבורכת.
    אני לא חושב שהעונה המפוצלת צריכה להיות פחות נחשבת. הטופ 4 בכל אחד מהמפעלים באותה שנה היו ברמה גבוהה, לא נפלו זו מזו, וזכיה בגביע של כל מפעל היתה ראויה וללא כוכבית. המסע אל הגביע של כל אחת מהזוכות היה אפילו קשה ותחרותי יותר מבעונות אחרות לא מפוצלות (2004, 44 הפרש על הראש של בולוניה). מציע לשקול שוב את הנושא, גם אם לא יביא את אריאל מקדונלד לחמישיה (ואף מילה על הטנגו של עם האפמן ז"ל?).
    שאראס נולד בעשור הלא נכון…. רוביו רכז פותח בנ.ב.א. בעשור השני של המאה ה21, אם שאראס היה בן 26 היום – היה יכול להיות בכיף רכז בחמישיה של קבוצה מערבית.

    1. אתה ממש טועה לגבי 2001, בעיקר בסופרו ליג.
      אחרי בית שכלל יריבות כמו לוליו משבדיה, אוסטנד, נובו מסטו ועוד "אימפריות" (בבית המקביל השתתפה רעננה, שסיימה אחרונה), מכבי גברה בשמינית הגמר על ורצולאב וברבע על סקאבוליני פזארו.
      בחצי כבר הייתה יריבה טובה יותר- צסק"א (אחרי כמה וכמה שנים שחונות, היא ממש לא הייתה הקבוצה שהייתה לפני ואחרי), ובגמר שחזור של הגמר משנה קודם.

      1. אין מה להתווכח על עובדות, אבל המסקנות שלך לא נכונות. אם בשנת 2001 מכבי התמודדה מול פאו וצסקא על הגביע, ובדרך עם קבוצות מהליגה למקומות עבודה, מבחינתי זאת עונה לא פחות משמעותית מעונה שבה בולוניה מבזה את מעמד הגמר. אם היה מפעל אחד ב2001, מכבי היתה משחקת בפיינל פור מול צסקא, פאו או קבוצות באותה רמה ועוצמה נכון לשנה ההיא, ולכן הזכיה בעלת משמעות.
        אם, לחלופין, מכבי היתה מגיעה עד הגמר בלי תחרות אמיתית, ובמפעל השני היו כל אריות היבשת, הייתי מסכים לשים כוכבית על הזכיה, אבל בפועל הפיינל פור היה איכותי וקשה.

        1. בולוניה לא הייתה קבוצה לא ראויה. היא התפרקה בגמר, אבל לקבוע שמשחק אחד קליל בגמר (שהרבה מהקרדיט עליו מגיע למכבי על המשחק שלה) שקול לעונה שבה רק בפיינל פור היה אתגר, נשמע לי מצחיק.
          ואני בספק גדול אם מכבי הייתה מגיעה לפיינל פור באותה עונה לו הייתה ליגה של כולן. מכבי הייתה אחרי הרבה שנים חלשות, ורק התחילה לבנות את עצמה. ההגינות מחייבת לציין שקבוצות היורוליג היו עשירות ואיכותיות יותר (עם כל הכבוד לעובדה ששלוש מהקבוצות שהגיעו לפיינל פור בשנה קודם היו בסופרוליג, כי כאמור הן היו בערך הקבוצות הנורמליות היחידות, יחד עם צסקא).

          1. אני חושב שאתה טועה. ראשית מכבי הגיעה לגמר בשנה הקודמת ונכנעה רק לפאו הגדולה ולקטש שקבר אותה. גם בעונת 2003 מכבי הגיעה לפיינל פור כשקבוצות היורוליג חזרו והספורו ליג התפרקה. מכבי של 2002 הייתה מגיע לשלבים הגבוהים גם ביורוליג בעונה המפוצלת. לא יכול להתחייב שהייתה מנצחת את בולוניה, אבל היא בוודאי הייתה ברמה הזו גם בעונה המפוצלת, ועובדה שניצחה את האלופה היוצאת פאו. אני חושב שמקדונלד ראוי ביותר להיכנס לשישיה כי היה שותף משמעותי מאד לבניית האימפריה המחודשת של מכבי. הוא היה ה-מנהיג של הקבוצה והדבק שחיבר את כל חלקי הפאזל. היה שחקן הגנה אדיר, ווינר גדול. אחד השחקנים הראשונים שהייתי לוקח (לו יצויר) אם הייתי רוצה לבנות קבוצה. היה נכס אדיר.

          2. מכבי הגיעה לפיינל פור בשנה שלפני ובשנה שאחרי. הקבוצה של אז היתה ברמה גבוהה ורצה כמה שנים ביחד. המשחקים מול פאו היו קשים ביותר. לא הייתי כל כך מהר מזלזל במכבי של 2001.

  3. הבהרה בעקבות התגובות ( הובהר במאמר עצמו ).
    היו קריטריונים לבחירה.
    אמנם בחירות מסוג זה הם סובייקטיבית במהותם .
    יחד עם זה ככל שמציבים קריטריונים אוביקטיבים (ולא תפורים ).
    אז ממילא מצומצמת הסוביקטייות .
    הוזכרו כאן כמה שמות ….מי שהציג אותם כנראה לא קרא את המאמר .
    שם ראשון בכלל לא הופיע בתקופה האמורה.
    שם שני לא זכה אפילו בגביע בודד לכן לא עמד בקריטריון הבסיסי.

    השם השלישי היה של שחקן שמאד אהבתי ולדעתי היה ענק …הבעיה שלו הייתה שזה בגביע כשחקן זוטר וכשחקן בכיר לא הצעיד קבוצה לתואר ולמיטב זכרוני אפילו לא לפיינל פור.

    ככה שרשימת השש לדעתי מתקרבת לאוביקטיביות מוחלטת ובו נגיד שלפחות על 4 שמות הרוב המוחלט היה מסכים .
    ומכאן ואילך הבחירה של כולם .

      1. מוזר…הרבה יותר רכז משוטינג גארד, אני התלבטתי בין היוונים בסוף הלכתי על הווינריות האדירה של ספאנוליס.

          1. קראתי והבנתי אהרון עדיין בתפיסה שלי רכז אבל העיקר שיופיע באחת העמדות דיאמנטידיס משיקולים לא אובייקטיביים מבחינתי לפחות.
            אחד השחקנים האהובים עלי.

  4. אנדי היה שחקן אדיר….זוכר אותו מאוד…
    הבעיה היא, שה"ישראלי שבנו" ידחוף קדימה במודע או שלא במודע את אלא ששיחקו (והצליחו) במכבי….
    שארס היה ענק למספר שנים מצומצם, בעיניים לא ישראליות לדעתי שני היוונים עוקפים אותו בסיבוב….הם "היו בטופ" לתקופה יותר ארוכה….

  5. חסר דיאמנטידיס.
    ולהיזכר שביוון הגדולה שיחקו יחד שלושה מספרי 1: דיאמנטידיס, ספאנוליס ופפלוקאס. מחזור מדהים.

    1. תודה לאהרון. אני אישית חושב שאריאל מקדונלד צריך להיות ברשימה על חשבון דייויד ריברס או טיוס אדני.

  6. פרוייקט מקסים… מתקשה לעכל את ההגדרה של מילוש ודיאמנדיטיס כשחקנים שאינם רכזים. אדני, על אף ז'לגיריס המופלאה ההיא, וריברס לא ברמה של האירופיים לטעמי. הייתי הולך על ספאנוליס כי הוא היחיד ברשימה שהתואר רשום על שמו באופן מובהק. כנראה שלבניית קבוצה הייתי מתחיל עם פפאלוקאס, אבל הרכז הגדול בתולדות הפיינל-פור הוא בלי ספק ספאנוליס.
    יושב סופר את הדקות לקרב של בודירוגה-דנילוביץ'-פארקר.

  7. גרשון תודה רבה.
    מבין את הערתך .
    אך לענ"ד לתיאודוסיץ ודמיינטינדיס סיכוי יותר גדול להתקדם כ 2.
    שניהם שיחקו לפרקים כ 2.
    תיאודוסיץ לצד גקסון.
    ודמינטי לצד ספינוליס.
    על קוקוץ. ….עוד נדבר.

    1. זה לא נכון. ספאנוליס היה 2 ליד דיאמנטידיס. לדעתי היה צריך להריץ דווקא אותו ב 2. ואדני (ואולי גם ריברס) לא ברמה של מילוש ודימיטריס

  8. תענוג להיזכר! כן יירבו ותודה.
    לדעתי שאראס (ואני לא אוהב מכבי) הביא מימד אחר למשחק.
    מימד של שואו ושל טירוף.
    השאר היו יעילים בצורה כזו או אחרת אבל שארס שיחק את המשחק איך שהוא רצה ועל כן אני בוחר בו (מה גם שלקח אליפות עם 3 קבוצות הישג נדיר שלעצמו)

  9. אחלה פרויקט, כל הכבוד ותודה רבה. מבין שהם לא משתייכים לתקופה אבל חייב להזכיר את קורבלאן, מישקין ופייר לואיג'י מרזורטי הענק.

  10. לא אהבתי שהזזת שחקנים רכזים לעמדה 2 והכנסת שחקים כמו ריברס ואדני שהיו שחקים טובים אבל בשום אופן לא בחמישייה של הרכזים ב 30 שנים האחרונות.את הגמר המדהים של גורגביץ ודנילוביץ זוכר עד היום אבל כסיכום קריירה אולי הייתי שם אותו במקומות 5-10 של הרכזים.
    1-שאראס
    2-4-שלושת היוונים דיאמנטידיס ספאנוליס ופאפאלוקאס
    5-תיאודוסיץ

  11. לא רוצה להקדים את המאוחר ולכן לא אפרט .
    אבל בגדול בעמדה 2 אין את העומק של עמדה 1 הסיבה לכך היא שבעמדה 2 חלק מהתןתחים הגדולים לא זכו בגביע ולא עמדו בקריטריון הראשוני .
    ( למשל גמצי, סאן אפפיניו ,גאליס וסטויקוביץ )
    נרחיב בכך בלי נדר במאמר הבא.
    בכל מקרה בשישייה שלי יש רק 2 קלעים קלאסיים .
    וכל היתר לכל היותר התחלקו בעמדות עד אפילו היו רוב הזמן כרכזים.
    לדעתי כשתראו את הרשימה של הקלעים תבינו למה רשמתי זאת ככה.
    ככה יעלו הבאמת גדולים לטופ 10.
    בכל מקרה מרתק לראות את הקרב המסתמן על הרכז הגדול ביותר.

  12. סחטיין על פוסט מושקע מאוד.

    ברשותך 2 הערות:

    1. תיאודוסיץ' הוא רכז וזה לא משנה אם ישחק בציוות של שני רכזים מידי פעם כי הוא רכז בנשמתו וכל אורחותיו אומרות שהוא פוינט גארד. לא מבין איך אפשר לשים אותו במקום אחר.

    2. הרי ברור שבסוף ייבחר שאראס. ובעמדה מספר 2 פארקר ובעמדה מספר 5… ספאנוליס, ספאנוליס וספאנוליס

    1. זה בהחלט נכון. אך עדיין שראס וספאנוליס/פםאלוקאס הן בחירות לא פחות ראויות משני אלה ומסרחיו יול שגם הוא נדחק כאן לעמדה שתיים.

    1. בחירה בשאראס, פארקר וויצ'יץ' אינה הרס המיזם הזה, הם שחקנים גדולים ומועמדים ראויים מאוד לבחירה!!!

  13. אם פארקר יבחר לפני בורדירוגה ו/או וויצ'יץ' יבחר לפני סאבוניס זה יהיה כתם על האתר הזה וכל האנשים הנפלאים שלוקחים בו חלק.

    1. השאלה מה ההישגים של סאבוניס בפיינל פור. לפטרוביץ' למשל אין ולכן אין לו מקום כאן, אף שהוא בוודאי האירופי הטוב בכל הזמנים בעמדה 2, ועד נוביצקי גם הכדורסלן האירופי הטוב בכל הזמנים (אמנם אם לא היה נהרג לאחר 4 שנים בלבד בנב"א אפשרי בהחלט שהיה מגיע לרמה של נוביצקי).

  14. הרכזים:
    1. שאראס.
    2. דיאמנדיטיס.
    3. זורזוביץ
    4.פאפאלוקאס
    5.יול
    6.תיאודוסיץ

    ראויים לציון: מקדונלנד, קאטש, רייס, נאומבסקי, אדני, יאנקיס.

    1. נאומוסקי האיום לפני קטש… אני אוהב את.קטש אבל זוכר את אפס פילזןמדיחה את מכבי שנה אחרי שנה, ואת נאומוסקי מנצח את קטש בדו קרב ביניהם.
      קטש אמנם לקח תואר עם התעלות בגמר אבל היה שחקן ספסל בפאו ובצדק לא זכה בMVP.
      חוץ מזה אני אולי פרובינציאלי, וספאנוליס ווינר ענק, אבל שאראס היה גאון ובשיאו הריץ את ההתקפה הכי טובה ומלהיבה בתולדות היורוליג.
      יופי של פרוייקט!

      1. תודה אני זוכר בדיוק שנה אחת שזה קרה …וגם אז נאמובסקי עף לפני שהגיע לפיינל פור.
        הוא היה חתיכת שחקן אך לא הוביל קבוצה לתואר או אפילו לפיינל פור .'

  15. כל הכבוד לפיינל פור אז מה .
    פרויקט נחמד אבל למה לבלבל?
    הפרויקט צריך לתת את הכבוד לשחקן האירופי לא בתקופת הפיינל פור .
    מה לברודי לא מגיע ?
    גאליס?
    יאנאקיס.
    עם כל הכבוד באירופה צריך גם לזכור גת חיים שטרקמן תני כוהן מינץ
    ועוד שחקני ענק .
    וכן פעם שחקנים ישראלים ונבחרת ישראל כיכבו באירופה כן ,לפני שמכבי הרסו את הענף בארץ.
    עם כל הכבוד נאןמובסקי בובי מורס חואן אנטןניו קורבלן הדוקטור.
    כרמלו קבררה ,שמוליק זיסמן .
    גאליס יאנאקיס ,היו שחקני ענק .

  16. השני סנט שלי: לא יכולים לדבר על רכזים בלי בודירוגה. לא יכולים. גם אם מטעמים טכנים.
    כך גם לגבי תיאודוסיץ.
    להכניס אותם לעמדה 2-3 עוזר אולי למלא אותה, אבל מעמיד אותם בתחרות לא הוגנת (לדעתי)
    אני שמח מאוד על המשימה שלקחתם על עצמכם. כן ירבו.

    1. בודירוגה בכל מקרה לא היה רכז אלא כל שמותיו היה בעמדה 3… אמנם הוא היה מה שמכנים פוינט-פורוורד אך בכח מקרה לא שייך לבחירה כרכז.

  17. תודה רבה לכולם ושמח שהמאמר תפס.

    אנסה (שוב ) להוסיף הסבר שיהיה מובן .
    אתם מכירים את חמישיות העונה בנ.בא ?.
    אתם זוכרים שהיו מקרים ששני רכזים נבחרו יחדו לחמישיית העונה ?.
    ובכן מה זה שונה מכאן ?.

    גם ביורוליג בחרו לא פעם שני רכזים שאחד על תקן קלע .
    כמו שקרה לספינוליס בעצמו עם תיאודוסיץ ….וכן קרה לתיאודוסיץ וכו .

    מה שעשיתי כאן היה גם מתוך סיכויי הצלחה להתקדמות במעלה הפרויקט .
    אני מהרהר ברעיון.
    שלאחר שתיבחר העשרייה אני מהרהר האם לאפשר לציבור הרחב לבחור 1 שהכי לא מתאים לדעתם מהעשרייה ומאידך לבחור מישהו במקומו .
    רק שחוששני מאד שמה שיקרה שהציבור ידיח את הסנטר השני ובמקומו יציב עוד רכז קלאסי .

    2. אשר לטענה למה רק 30 שנה ולא תמיד.
    התשובות .
    א. אני לפחות מכיר את גביע אירופה קצת יותר מ 30 שנה מאז ימי דראזן פטרןביץ ז"ל.

    ב. חשבתי שראוי לציין דרך של 30 שנות יורוליג.
    מי שרוצה מוזמן להמשיך את הפרויקט ולאחר גמר הפרויקט להציב את חמישיית כל הזמנים הקודמת ולהביא לדיון את הגדולים בכל הזמנים .

  18. בדקתי את חמידיות היורוליג בשנים האחרונות.
    2011 לחמישייה השנייה נבחרו יחדו פארגו ,ספינוליס ויול .
    שלושתם רכזים ויול נבחר על תקן 3.

    2013+2012 דמינטינדיס וספינוליס יחד בחמישיית העונה.

    2015 תיאודוסיץ וספינוליס בחמישייה הראשונה.

    2016 דייליני ותיאודוסיץ על תקן 2 בחמישייה הראשונה.

  19. שתי בעיות בשיטת הבחירה:
    1. מפני שמשיקול עומס רכז טיפוסי כמו דיאמנטידיס הועבר לכמדנ שתיים, אז בחירת הטוב ביותר בעמדת 1 כאן היא לא בהכרח בחירת הרכז הטוב בכל הזמנים בשנות הפיינל פור כי ייתכן שדיאמנטידיס טוב מכולם.

    2. בחירת השחקן הטוב ביותר לא צריכה להיות קשורה לבחירת החמישייה הטובה ביותר וכך גם בחירת ה-30 הטובים ביותר כי ייתכן שבעמדה מסוימת ישנם יותר כוכבים גדולים מאשר בעמדה אחרת. נגיד למשל שפארקר ובודירוגה ואלוורטיס טובים באופן ברור מכל השחקנים האחרים, אז שלושתם חייבים להיות שלושת השחקנים הטובים ביותר, אך בבחירה כאן, רק שחקן אחד מהם ייבחר לחמישייה הטובה ביותר שתיחשב גם לחמשת השחקנים הטובים ביותר, ואלו שתי בחירות שונות. החמישייה הטובה היותר היא רק בחירת הטוב ביותר בכל עמדה אך זה לא מחייב שמדובר בחמשת הכדורסלנים הטובים ביותר. וכך ששת הטובים בכל עמדה אינו אומר שהם 30 השחקנים הטובים ביותר כי ייתכן שבעמדה מסוימת ישנו עומס יותר גדול של שחקנים גדולים ועמדה זו צריכה לקבל יותר משישה שחקנים בין השלושים הטובים ביותר.

    1. זה כמובן נכתב בצחוק.
      כמובן שבחירות של הטובים ביותר בפיינל-פור, הם מאלו שהשיגיהם בתקופת הפיינל פור…

  20. חייב לומר שלא כזאת חוכמה לבחון זאת דרך הצבעה כי די ברור ששחקנים של מכבי יזכו פה לעדיפות ובסופו של דבר נראה שחקנים כמו פארקר שאראס ומיקי ברקוביץ עוברים שלב למרות שלא בטוח שהם הכי טובים. עם זאת כל הכבוד על הפרויקט הנהדר הזה ודווקא שבוחנים את המועמדים בקטגוריה הזאת אני באמת חושב ששאראס הוא השחקן הכי טוב פה ביחד עם ספנוליס

להגיב על אליקו לבטל

סגירת תפריט