30 שנות פיינל פור: מי שחקן הכדורסל האירופי הגדול בתקופה? (1) – הרכזים הגדולים / אהרון שדה

פורסם ב - 14. יול, 2017 ע"י ב - כללי

השנה שוחק הפיינל פור ה-30 ברצף במתכונת שהחלה בעונת 1988 וממשיכה עד ימינו אנו (להוציא עונת היורוליג הראשונה ששוחקה בפורמט של סדרות, אבל בעונה ההיא הליגה הייתה מפוצלת ובסופר ליג המשיכו את מסורת הפיינל פור).

לאור זאת החלטנו חברי אלעד אייל ואני, אהרון שדה, לצאת בפרויקט. מתכונת הפרויקט תהיה כזו:

שלב ראשון:

בכל שבוע נביא לכם (אני אלעד ואנשי צוות אחרים) את הגדולים ביותר בכל עמדה, 6 במספר (ככה נגיע בדיוק ל-30 הגדולים ביותר ב-30 שנה).

מבין 6 הגדולים בכל עמדה תבחרו אתם הגולשים היקרים  את 2 הגדולים בכל עמדה. ככה נגיע לעשרת הגדולים!

שלב שני:

כשנגיע לעשרת הגדולים, נעמת ראש בראש את שני הגדולים בכל עמדה.

כשאלעד אייל ינסה לשכנע אתכם למה לבחור בשחקן א' ואני בשחקן ב' (או אנשי צוות אחרים). לאחר מאמר זה יתבצע סקר….והזוכה במיטב הקולות ייבחר לחמישיית כל הזמנים.

שלב שלישי:

בחירת שחקן כל הזמנים:

5 אנשי צוות נבחרים ישתתפו.  כל אחד ייבחר שחקן מהחמישייה וינסה לשכנע אתכם שהוא שחקן כל הזמנים מאז עידן הפיינל פור….בין לבין נצא בבחירת מאמן כל הזמנים ועוד אטרקציות ואנקדוטות שונות.

כמה הסתייגויות חשובות שכדאי מאד להפנים על מנת לא להיות מופתעים!

  1. אנו בוחרים רק על סמך ההישגים בגביעי אירופה וגם שם רק בגביע הבכיר.

לכן הצלחות בנ.ב.א,נבחרות,גביעי אירופה משניים,מכללות או ליגות מקומיות לא מעניינות אותנו.

  1. יכולים להיבחר רק מי שהניפו את הגביע האירופי הבכיר לפחות פעם אחת.
  2. הקריטריון להצלחה מתחיל רק משנת 1988 עת קיום הפיינל פור הראשון (בעת החדשה) ועד היום…לכן אם שחקן לקח גביע אירופה קודם לכן וגם שיחק בעת החדשה (מיקי ברקוביץ'  למשל) אך לא זכה מאז עידן הפיינל פור הוא לא ייכנס…גם במקרה של שחקן שזכה לא יילקחו הישגיו הקודמים בחשבון.

ועוד כמה דברים שצריכים לקחת בחשבון

  1. תארים אישיים: כיום, מאז שהחלה הליגה להיקרא "יורוליג", יש תארים אישיים שונים דוגמת חמישיית העונה הראשונה, השנייה שחקן ההגנה וכיוצ"ב. בעבר היה רק תארים בודדים ממש כמו מצטיין הפיינל פור ולכן ייתכן שיהיו שחקנים ללא תארים אישיים מהתקופה הקדומה ככה שהתואר האישי הוא נחמד אבל נלקח בעירבון מוגבל בטח בהשוואה לשחקנים מהתקופה הקדומה יותר.
  2. העונה המפוצלת: עונת 2001 הייתה עונה מפוצלת, כך שמצד אחד היו שני גביעים בכירים ומאידך שניהם עם כוכבית. החלטנו לצורך העניין לאפשר לשחקן שזכה בגביע בעונה זו להיכלל בבחירה והוא למעשה עמד בקריטריון שהובא מקודם (זכייה בגביע הבכיר). יחד עם זאת הגביע לעונה זו פחות נחשב ומן הסתם זה עשוי לבוא לידי ביטוי בדירוג.
  3. תפקידים ועמדות: כאן זה החלק הכי מסובך. ראשית מכיוון שישנם מספיק שחקנים באירופה שמשחקים במספר עמדות. שנית מפאת הזמן הרב וחוסר אינפורמציה ישנו סיכוי שלפעמים התבלבלנו בין עמדות בטח בתקופה הקדומה יותר.

בכל זאת: הלכנו על העיקרון ששחקן יכול להיבחר בכל עמדה בה שיחק..אפילו אם הייתה זו עמדה יותר משנית אך כמובן ששחקן יוכל להיבחר רק תחת עמדה אחת.

החלטנו לשים את השחקן בעמדה בה נראה לנו שיש לו את הסיכוי הגבוה ביותר  להתקדם הלאה במעלה הפרויקט, וכן החלטנו לתגבר עמדות חלשות ע"ח עמדות חזקות יותר.

דוגמה להמחשה:

סרחיו יול משמש רוב השנים כרכז בריאל, אך היו שנים ששיחק כרכז משני לרודריגז. בנוסף עמדה 2 הייתה נראית לנו רדודה יחסית לעמדה 1 ולכן החלטנו לשבצו כקלע. משיקולי עמדות הזזנו גם את אנתוני פארקר לעמדה 3 ועוד כהנה וכהנה.

החלק הראשון, על הרכזים:

הערת פתיחה:

לא כללנו את יול, דיאמנטידיס ותיאודוסיץ' כרכזים אלא שיבצנו אותם לעמדה אחרת מהסיבות שהובאו קודם לכן בהקדמה.

לא נכנסו אבל ראויים לאזכור.

מייק ד'אנטוני:

זכה בגביע אירופה ב-1988, וב-1987 (שכאמור לא נחשב). רובכם מכירים אותו כמאמן המוצלח של פינקס וכמובן יוסטון העונה  (מאמן העונה אז והיום), והקצת פחות מוצלח של הניקס + ל.א.

הבחור, בחירה 20 בדראפט 1973, לא הטביע חותם כשחקן באנ.בי.איי (עבר גם בס.א בעונת 1977-78).

ועבר לאירופה, למילאנו, שם שיחק 12 עונות! הוא זכה באינספור תארים ואפילו שיחק בנבחרת איטליה (ביורובאסקט של 1989). בשנת 1990 דורג כרכז הטוב בהיסטורית הליגה באיטליה.

כינויו היה הגנב הג'נטלמן עקב היותו חוטף כדורים מדופלם. בכל הקשור לקריטריון שלנו, שמדבר על הבכירים בגביע אירופה הבכיר בלבד משנת 1988, יש לו רק גביע אחד בשנה הראשונה במפעל לכן מאוזכר כאן אבל לא נכנס. נבחר ל-50 התורמים הגדולים ביורוליג (35 שחקנים מהם 5 מארה"ב).

יורי זדובץ':

היה רכז גדול בנבחרת יוגוסלביה…עד המלחמה.

אחרי זה לבש את מדי סלובניה ואף החרים את יורו באסקט 1991 (ופספס מדליית זהב נוספת). מזוהה יותר מכל עם לובליאנה, כיכב גם בבולוניה (כולל שלשת ניצחון מתסכלת בהיכל יד אליהו..מהצד שלנו כמובן). לשיאו הגיע עת הוביל את לימוז' לזכייה סנסציונית בגביע אירופה 1993.(11.6 למשחק).

פאנטיוס יאנקיס:

אולי ראשון גדולי הרכזים היוונים. השחקן השני בחשיבותו ביוון 1987 שזכתה ביורובאסקט ובאריס של אותם שנים שהגיע 3 פעמים ברצף לפיינל פור ותמיד הפסידה בחצאי הגמר (1988-1990). דווקא לעת זקנותו זכה בגביע עם פאו בשנת 1996 שהיה גביע ראשון של קבוצה יוונית. מאז אימן בהצלחה את נבחרת יוון (יורו באסקט 2005 וכסף במונדו באסקט 2006). נבחר לאחד מ-50 התורמים ליורוליג.

אריאל מקדונלד:

בלב כבד הותרתי אותו בחוץ. מקדונלד היה הרכז של לובליאנה המפתיעה שהגיעה לפיינל פור 1997  (הדיחו את ציבונה ומילאנו בסדרות שמינית ורבע הגמר), ואח"כ חתם במכבי תל אביב כמחליפו של קטש. הוליך את מכבי לגמר 2000 ולזכייה בסופר ליג 2001 (נבחר לשחקן המצטיין בפיינל פור). לאחר מכן שיחק בפאו, עוד אימפריית יורוליג, אך לא הצליח להעפיל עמה לפיינל פור. בפן האישי נבחר לחמישייה השנייה בשנת 2002. הסיבה המרכזית לאי בחירתו היא העובדה שזכה רק בתואר המפוצל, אך 3 פיינל פורים נוספים כולל 1 בלובליאנה הצנועה עושים החלטה זו לקשה מאד.

אזכורים נוספים בקצרה.

ריקי רוביו: הוביל את ברצלונה כשחקן חמישייה לגביע בשנת 2010 אך מספריו  היו צנועים (בכל זאת נבחר לכוכב העולה של העונה המחולק לשחקן הצעיר של השנה).

ניקוס זיסיס: שנים רבות בצמרת האירופאית עם תארים רבים בקבוצות ובנבחרת יוון. היה בפיינל פור עם 3 קבוצות שונות (צסק"א,סיינה ופנרבחצ'ה). רק עם צסק"א זכה בתואר וגם שם לא כאיש הבכיר לכן רק מאוזכר.

טירייס רייס: האיש והאגדה שהביא למכבי את הגביע הסנסציוני והניסי של 2014. הבעיה שלו שזו הייתה רק עונה אחת..אח"כ לקח את היורקאפ שלא רלוונטי לדירוגנו ואשתקד נפל  בטופ 16 עם חימקי.

סרחיו רודריגז: 4 פיינל פורים עם ריאל, שחקן המפעל בעונת 2013-2014. 3 גמרים אבל רק גביע אחד..עושה רושם שהוא שחקן ליגה רגילה נפלא..אך פחות למשחקי ההכרעה.

עודד קטש:  גביע אירופה עם פאו בניצחון על מכבי בגמר במשחק מצוין מצדו לא נבחר למצטיין הגמר אך היה ראוי לכך..לצערו ולצערנו פציעות שונות אילצו אותו לפרוש מוקדם ללא מיצוי הכישרון עד תום.

ולבסוף נציין את:

פטר נאמבוסקי: לקח גביע אירופה אך כשחקן זוטר בספליט ובשנים הגדולות לא הוביל את אפס עד הסוף.

דושקו איבנוביץ': שחקן זוטר בגביעים בספליט ומרכזי מאד בתואר של לימוז'.

ששת הגדולים בעמדה (וברשימת טופ 30 כאמור).

( לפי סדר כרונולוגי).

  1. אלכסנדר ג'ורג'ביץ'.

בתקופתו לא חולקו תארים אישיים למעט מצטיין הפיינל פור (שהלך לדנילוביץ' חברו ב-1992). דנילוביץ' אולי היה פקטור גדול יותר, אבל ג'ורג'ביץ', מעבר להיותו הקלע השני בקבוצה (13.9), צלף את שלשת הניצחון. ללא ספק הסל הגדול ביותר בתולדות גמר הפיינל פורים לדורותיו.

אולי הביא לזכייה הסנסציונית ביותר של קבוצה במפעל. פרטיזן בלגרד של אז (1992)  הייתה חבורה צעירה מאד עם ממוצע גיל של פחות מ-22! סגל חדש כמעט לחלוטין כולו מקומי בלבד ללא זרים, וללא ביתיות עקב המלחמה..הקבוצה מגיעה לגמר, חוטפת סל כמה שניות לסיום, אך אלכסנדר הגדול דופק שלשת באזר מול חובנטוד לניצחון 70-71 לקבוצה שסיימה רק רביעית בבית שלה והגיעה לרבע הגמר ללא ביתיות מול קינדר המאיימת. פרטיזן  הצליחה לנצח במשחק המכריע באיטליה (69-65). ואז ניצחה בפיינל פור את מילאנו  וחובנטוד.

לאחר מספר שנים בהם בילה באיטליה ואפילו תקופה קצרה בנ.ב.א הוא הוביל את ברצלונה לגמר נוסף  1997 שם נוצחה ע"י אולימפיאקוס. נבחר ל-1 מ-40 התורמים הגדולים ליורוליג  (אחד מ 5 כדורסלנים סרבים יחד עם קוראץ', דיבאץ, דניחוביץ' ובודירוגה).

  1. דיוויד ריברס.

הגביע שלו. ריברס.

בתחילת הקריירה היה המחליף של מג'יק בלייקרס (25 בדראפט 1987), אך את חותמו הטביע באירופה באולימפיאקוס אותה הוביל לתואר היסטורי בעונת 1996-1997.

הוביל אותה לפיינל פור אחרי ניצחון כפול על פאו היריבה העירונית והאלופה היוצאת בחצי הגמר ניצח את מקדונלד ולובליאנה 65-74  (28 נקודות) בגמר ניצח את אלכסנדר מלמעלה וברצלונה 58-73 (26 נקודות).

כך יוצא שריברס קלע 54/147 נקודות של אולימפיקוס בפיינל פור (כמעט 37 אחוז!). סביר שמדובר בשיא לקבוצה מנצחת.

בקיצור הבחור היה דומיננטי ממש והחל למעשה את התרבות של רכז אמריקאי בכיר בקבוצות הגדולות.

הוא כמובן נבחר למצטיין הפיינל פור. אך חסרונו הגדול הוא בכך שלא הצליח לשחזר את העונה הפנומנאלית ההיא. הוא עוד שיחק בבולוניה (הקבוצה "המשנית" בעיר  עם ווילקינס ומאיירס) לסדרה בלתי נשכחת עם מכבי של קטש ושפר (1-2 בולוניה), אך הקבוצה הודחה ע"י קינדר הקבוצה הבכירה של העיר ברבע הגמר.

בהמשך היא כיכב בבורסה הטורקית ובאנטיב הצרפתית ואף חזר לעונה בינונית באולימפיקוס. בקיצור עונה גדולה אחת באירופה אבל איזו עונה!

  1. תיוס אדני:

המשיך את מסורת הרכזים האמריקאיים. הגיע כאלוף מכללות (יו.סי. אל. איי בעונת 1995) כולל סל ניצחון מול מיזורי במהלך מרץ המשוגע, נבחר רק בסיבוב השני ע"י סקרמנטו מכיוון שהיה נמוך מאד. (מתחת ל 1.80…ואז לא שמעו על אזייה תומאס 2) אך נתן עונת רוקי טובה מאד עם 10.8 נקודות למשחק וחמישיית הרוקיז השנייה.

משם המספרים ירדו מאד ולאחר גיחה בבוסטון עבר לאירופה.

התחנה הראשונה הייתה ז'אלג'ריס קובנה קבוצה בינונית מינוס במונחים אירופאים. למרות זאת תיוס סחף את הליטאים כל הדרך לזכייה בתואר סנסציוני לאחר 0-2 בסדרות שמינית +רבע על הטורקיות אולקר (פנרבחצ'ה של היום) ואפס.

בחצי הגמר הוביל לניצחון על אולימפיקוס הגדולה 71-87 ובגמר היה שותף לסנסציה מול קינדר האלופה היוצאת 74-82, כמובן נבחר למצטיין הפיינל פור.

משם עבר לבנטון אותה הוביל לגמר 2002 (הפסד לברצלונה) ולפיינל פור נוסף 2003. באחרית ימיו כשחקן היה שותף לסדרת רבע הגמר נפלאה  ב-2006 במדי אולימפיקוס מול מכבי (1-2 מכבי).

נבחר פעמיים לחמישיית העונה במפעל (2002+2003). היה ב 50 המועמדים לקבוצת העשור ביורוליג  (לא ב 10 שנבחרו).

  1. שארונאס יאקוביצ'יוס (להלן שאראס).

שאראס הוא היחיד שלקח את הגביע הזה עם 3 קבוצות שונות.

סה"כ 4 זכיות ופיינל פור נוסף. את התואר הראשון לקח עם ברצלונה 2003 (יחד עם נבארו, בודירוגה ופוצ'קה). את השני והשלישי לקח עם מכבי תל אביב בעונות 2004 ו-2005 (נבחר בשנתיים הללו לחמישיית העונה +מצטיין פיינל פור 2005).

לאחר שחזר מקריירה קצרה (אינדיאה וג"ס) באנ.בי.איי נחת בפאו עמה זכה ביורוליג 2009 ( לצד פיינל פור נוסף ב 2012 והפסד לברצלונה).

לשיאו הגיע דווקא במכבי עם הקבוצה האגדית. בנוסף נבחר לקבוצת העשור ביורוליג (2001-2010), כשבבחירת האוהדים הוא סיים במקום השני הכללי אחרי בודירוגה.

נבחר גם לאחד מ-50 התורמים הגדולים ביורליג (אחד משני כדורסלנים  ליטאים יחד עם סאבוניס), וכן נבחר לאחד מ -5 האגדות של היורוליג.

בנוסף זכה ב 9 אליפויות בספרד (2),ישראל (2),יוון (3) טורקיה וליטא (1 כ"א) לצד 8 גביעים בספרד,ישראל ויוון (2 כ"א) וכן טורקיה וסלובניה (1 כ"א) היה גם אלוף היורובאסקט עם ליטא, זכה בעוד ארד וארד אולימפי, היה מר אירופה ב-2003, מצטיין היורובאסקט 2003 ושחקן העונה בישראל 2005.

המאפיינים הבולטים במשחקו היה החכמת משחק והעין העקומה לאס' שובה עין בנוסף היה גם קר רוח ועמד היטב במצבי לחץ, לצד יד אבסולוטית במיוחד מהקו. דוגמה לכך למשל היא כל ההחטאות במשחק הזכור מול סיינה אבל שלשת ניצחון על הבאזר.

5.תיאו פאפלוקאס:

עוד אגדה יוונית ששיחק באולימפיקוס (2 קדנציות),צסק"א ומכבי. היה 8 פעמים ברצף בפיינל פור!

6 פעמים עם צסק"א בשנים 2003-2008 ופעמיים עם אולימפיקוס בעונות 2009+2010. זכה בשני גביעים שניהם במדי צסק"א בשנים 2006 ו-2008, פעמיים ניצח את מכבי בגמר.

בפן האישי סחף את צסק"א לניצחון בגמר 2006 על מכבי הגדולה של פארקר ו-וויצ'יץ' כשעלה מהספסל ונבחר למצטיין הפיינל פור. שנה אח"כ נבחר למצטיין העונה הסדירה אך נוצח עם קבוצתו בגמר מול פאו.

הפסיד גם בגמר 2010 עם אולימפיאקוס לברצלונה. בנוסף נבחר פעמיים לחמישיית היורוליג בעונות 2006+2007, ופעמיים לחמישייה השנייה בעונות 2008+2009.

היה הראשון לקבל את פרס אגדת היורוליג ונבחר גם לקבוצת העשור (2001+2010). בנוסף, הוא אחד מ-50 התורמים  ליורוליג  (אחד מ 4 יוונים יחד עם גאליס, יאנקיס ואלברטיס).

גדולתו הייתה בכך שידע לעלות מהספסל וכשחקן שישי להיבחר לשחקן החשוב ביותר בקבוצה ובמפעל כולו.

היה רכז בגובה 2.00 מ', דבר לא אופייני לאירופה, עם ראיית משחק ויכולת ניהול משחק יוצאות מן הכלל.

(זכה בתארים מקומיים רבים גם בנבחרת עשה חיל כשהוליך את יוון לזכייה ביורובאסקט 2005 ולמדליית כסף במונדובאסקט 2006. בשני הטורנירים נבחר לחמישיית הטורניר. זכור במיוחד כיצד השפיל את לברון,וייד,הווארד,פול  ושאר החברים  מאמריקה בחצי גמר המונדובאסקט).

בערוב ימיו שיחק במכבי בעונת 2012 וזכה בדאבל מקומי +האדריאטית, אך הושפל ע"י דיוויד בלאט שכמעט ולא ספר אותו.

  1. ואסיליס ספינוליס:

היחיד שלקח גביעים אירופאים גם באולימפיקוס וגם בפאו.

את התואר הראשון עשה בפאו ב-2009. לאחר מכן חצה את הכביש לאולימפיקוס ולקח איתה צמד תארים מפתיעים ביותר בעונות 2012+2013. הגיע פעמיים  נוספות לגמר 2015+2017  (הפסדים  לריאל ופנרבחצ'ה).

אחד משניים יחידים שזכה 3 פעמים כמצטיין הפיינל פור. (והיחיד שלקח גביעים עם שלושת הפרסים). בנוסף, היחיד למעט בודירוגה שלקח את תואר מצטיין הפיינל פור בשתי קבוצות שונות. הוא עשה זאת בשנים 2009+2012+2013. בנוסף נבחר למצטיין היורוליג ב-2013.

סה"כ:

3 פעמים בחמישיית היורליג הראשונה (2012,2013,2015)

4 פעמים בחמישייה השנייה (2006,2009,2011,2014).

היחידי חוץ מנבארו שנבחר 7 פעמיים לחמישיות…ועוד היד נטויה.

היה ברשימת 50 המועמדים לקבוצת העשור ביורוליג (2001-2010), אך לא נבחר. משחקו מתאפיין בקור רוח אדיר ויכולת התעלות במצבי לחץ. יכול להוביל קבוצות אפורות להצלחות.

גם כשלא הולך בהתחלה הוא לא מתייאש ויודע להתקמבק. דוגמה ידועה היא גמר 2013  מול ריאל. 0 עגול במצית ו-22 נקודות בסיום, (כולל 5/9 ל-3). בקיצור, מדובר באגדה חיה שעדיין משחקת.

בנוסף יש לו 7 אליפויות ו-4 גביעים ביוון. זהב ביורו-באסקט 2005, ארד ביורובאסקט 2009  והיבחרות לחמישיית הטורניר. זכה בכסף באליפות העולם בכדורסל של 2006, 8 פעמים בחמישיית העונה ביוון…שיחק שנה בודדת בנ.ב.א במדי יוסטון בעונת 2006/07.

93 תגובות ל - “30 שנות פיינל פור: מי שחקן הכדורסל האירופי הגדול בתקופה? (1) – הרכזים הגדולים / אהרון שדה”

  1. מלובני

    14. יול, 2017
    13:00

    פרוייקט נהדר, הכל שלי כבר הולך לאנתוני פארקר לא משנה מה יקרה , לדעתי השחקן הכי טוב שדרך במכבי ובאירופה (כמובן שאי אפשר בלי קצת ערך סימנטלי)

    פה ספציפית היה לי בחירה קלה בספאנוליס , שחקן מדהים והרכז הראשון שהייתי בוחר ( עם שאראס באותה נשימה) לקבוצה שלי , אבל אני אוהב אותו יותר משאראס ולא רציתי לבחור בכל עמדה במכביסט (שמראש אני יודע שניקולה ופארקר יקבלו את הקולות שלי)

    Reply to this comment
  2. מלובני

    14. יול, 2017
    13:00

    הקול*

    Reply to this comment
  3. זיו

    14. יול, 2017
    13:06

    גאליס?
    גאליס?

    Reply to this comment
    • שמייקל

      14. יול, 2017
      13:46

      גאליס לדעתי שיחק בעמדה 1 למרות שהיה סקורר

      Reply to this comment
      • זיו

        14. יול, 2017
        14:19

        לגמרא היה רכז סקורר בתקופה שהרכזים היו קלאסיים.
        היה מדהים ברמות.
        דרזן פטרוביץ המנוח נשאל פעם אם הוא הבן של השטן, אז הוא אמר אם ככה היום ראיתם את השטן משחק נגדי.[ניקוס גאליס].
        חייב להיות ברשימה כאן היה במשך עשר שנים אחד השחקנים הכי מלהיבים באירופה.

        Reply to this comment
      • avri

        14. יול, 2017
        14:21

        גאליס שיחק עם ינאקיס באריס הגדולה. ינאקיס ריכז.

        Reply to this comment
      • הציפור הנדירה

        16. יול, 2017
        10:00

        גאליס מעולם לא היה רכז אלא בעמדה 2 בלבד.

        Reply to this comment
  4. גורה

    14. יול, 2017
    13:17

    כרמלו קבררה לא ברשימה ?

    Reply to this comment
  5. גורה

    14. יול, 2017
    13:19

    פיטר נאומובסקי ?
    או שזו רשימת הרכזים שאהרון שדה אוהב ?

    Reply to this comment
    • רביד אראל

      14. יול, 2017
      13:41

      פטאר נאומסקי נכלל בראויים לאזכור

      Reply to this comment
  6. ולדי קוגן

    14. יול, 2017
    13:22

    יופי של פרויקט. הלכתי על ספאנוליס כנראה בגלל זכרון קצר. מחכה לעמדות הבאות.

    Reply to this comment
  7. Angel Eyes

    14. יול, 2017
    13:45

    יוזמה מבורכת.
    אני לא חושב שהעונה המפוצלת צריכה להיות פחות נחשבת. הטופ 4 בכל אחד מהמפעלים באותה שנה היו ברמה גבוהה, לא נפלו זו מזו, וזכיה בגביע של כל מפעל היתה ראויה וללא כוכבית. המסע אל הגביע של כל אחת מהזוכות היה אפילו קשה ותחרותי יותר מבעונות אחרות לא מפוצלות (2004, 44 הפרש על הראש של בולוניה). מציע לשקול שוב את הנושא, גם אם לא יביא את אריאל מקדונלד לחמישיה (ואף מילה על הטנגו של עם האפמן ז"ל?).
    שאראס נולד בעשור הלא נכון…. רוביו רכז פותח בנ.ב.א. בעשור השני של המאה ה21, אם שאראס היה בן 26 היום – היה יכול להיות בכיף רכז בחמישיה של קבוצה מערבית.

    Reply to this comment
    • ינון

      14. יול, 2017
      17:10

      אתה ממש טועה לגבי 2001, בעיקר בסופרו ליג.
      אחרי בית שכלל יריבות כמו לוליו משבדיה, אוסטנד, נובו מסטו ועוד "אימפריות" (בבית המקביל השתתפה רעננה, שסיימה אחרונה), מכבי גברה בשמינית הגמר על ורצולאב וברבע על סקאבוליני פזארו.
      בחצי כבר הייתה יריבה טובה יותר- צסק"א (אחרי כמה וכמה שנים שחונות, היא ממש לא הייתה הקבוצה שהייתה לפני ואחרי), ובגמר שחזור של הגמר משנה קודם.

      Reply to this comment
      • Angel Eyes

        14. יול, 2017
        18:20

        אין מה להתווכח על עובדות, אבל המסקנות שלך לא נכונות. אם בשנת 2001 מכבי התמודדה מול פאו וצסקא על הגביע, ובדרך עם קבוצות מהליגה למקומות עבודה, מבחינתי זאת עונה לא פחות משמעותית מעונה שבה בולוניה מבזה את מעמד הגמר. אם היה מפעל אחד ב2001, מכבי היתה משחקת בפיינל פור מול צסקא, פאו או קבוצות באותה רמה ועוצמה נכון לשנה ההיא, ולכן הזכיה בעלת משמעות.
        אם, לחלופין, מכבי היתה מגיעה עד הגמר בלי תחרות אמיתית, ובמפעל השני היו כל אריות היבשת, הייתי מסכים לשים כוכבית על הזכיה, אבל בפועל הפיינל פור היה איכותי וקשה.

        Reply to this comment
        • ינון

          14. יול, 2017
          18:26

          בולוניה לא הייתה קבוצה לא ראויה. היא התפרקה בגמר, אבל לקבוע שמשחק אחד קליל בגמר (שהרבה מהקרדיט עליו מגיע למכבי על המשחק שלה) שקול לעונה שבה רק בפיינל פור היה אתגר, נשמע לי מצחיק.
          ואני בספק גדול אם מכבי הייתה מגיעה לפיינל פור באותה עונה לו הייתה ליגה של כולן. מכבי הייתה אחרי הרבה שנים חלשות, ורק התחילה לבנות את עצמה. ההגינות מחייבת לציין שקבוצות היורוליג היו עשירות ואיכותיות יותר (עם כל הכבוד לעובדה ששלוש מהקבוצות שהגיעו לפיינל פור בשנה קודם היו בסופרוליג, כי כאמור הן היו בערך הקבוצות הנורמליות היחידות, יחד עם צסקא).

          Reply to this comment
          • אלעד אייל

            14. יול, 2017
            18:48

            אני חושב שאתה טועה. ראשית מכבי הגיעה לגמר בשנה הקודמת ונכנעה רק לפאו הגדולה ולקטש שקבר אותה. גם בעונת 2003 מכבי הגיעה לפיינל פור כשקבוצות היורוליג חזרו והספורו ליג התפרקה. מכבי של 2002 הייתה מגיע לשלבים הגבוהים גם ביורוליג בעונה המפוצלת. לא יכול להתחייב שהייתה מנצחת את בולוניה, אבל היא בוודאי הייתה ברמה הזו גם בעונה המפוצלת, ועובדה שניצחה את האלופה היוצאת פאו. אני חושב שמקדונלד ראוי ביותר להיכנס לשישיה כי היה שותף משמעותי מאד לבניית האימפריה המחודשת של מכבי. הוא היה ה-מנהיג של הקבוצה והדבק שחיבר את כל חלקי הפאזל. היה שחקן הגנה אדיר, ווינר גדול. אחד השחקנים הראשונים שהייתי לוקח (לו יצויר) אם הייתי רוצה לבנות קבוצה. היה נכס אדיר.

          • Angel Eyes

            14. יול, 2017
            19:42

            מכבי הגיעה לפיינל פור בשנה שלפני ובשנה שאחרי. הקבוצה של אז היתה ברמה גבוהה ורצה כמה שנים ביחד. המשחקים מול פאו היו קשים ביותר. לא הייתי כל כך מהר מזלזל במכבי של 2001.

          • יאיר

            14. יול, 2017
            20:21

            הוויכוח הזה הוא כל-כך 2001…

  8. אהרון שדה

    14. יול, 2017
    13:53

    הבהרה בעקבות התגובות ( הובהר במאמר עצמו ).
    היו קריטריונים לבחירה.
    אמנם בחירות מסוג זה הם סובייקטיבית במהותם .
    יחד עם זה ככל שמציבים קריטריונים אוביקטיבים (ולא תפורים ).
    אז ממילא מצומצמת הסוביקטייות .
    הוזכרו כאן כמה שמות ….מי שהציג אותם כנראה לא קרא את המאמר .
    שם ראשון בכלל לא הופיע בתקופה האמורה.
    שם שני לא זכה אפילו בגביע בודד לכן לא עמד בקריטריון הבסיסי.

    השם השלישי היה של שחקן שמאד אהבתי ולדעתי היה ענק …הבעיה שלו הייתה שזה בגביע כשחקן זוטר וכשחקן בכיר לא הצעיד קבוצה לתואר ולמיטב זכרוני אפילו לא לפיינל פור.

    ככה שרשימת השש לדעתי מתקרבת לאוביקטיביות מוחלטת ובו נגיד שלפחות על 4 שמות הרוב המוחלט היה מסכים .
    ומכאן ואילך הבחירה של כולם .

    Reply to this comment
    • אסף

      14. יול, 2017
      15:09

      אהרון הרעיון מעולה בכל אופן, שאפו על המחשבה.

      Reply to this comment
  9. אור

    14. יול, 2017
    13:54

    בחירה קשה בין שאראס לספאנוליס.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      10:01

      אפשר לבחור בשניהם!

      Reply to this comment
  10. הקרייתי

    14. יול, 2017
    13:55

    דיאמנטידיס?????

    Reply to this comment
    • רועי ויינברג

      14. יול, 2017
      14:06

      ברשימת השוטינג גארדס

      Reply to this comment
      • אסף

        14. יול, 2017
        15:06

        מוזר…הרבה יותר רכז משוטינג גארד, אני התלבטתי בין היוונים בסוף הלכתי על הווינריות האדירה של ספאנוליס.

        Reply to this comment
        • אלעד אייל

          14. יול, 2017
          15:24

          אתה צודק אבל היו שיקולים טכניים ואחרים כפי שנכתב בפתיח.

          Reply to this comment
        • אהרון שדה

          14. יול, 2017
          16:21

          אסף תודה תקרא את ההקדמה ואולי תבין יותר את השיקולים.

          Reply to this comment
          • אסף

            14. יול, 2017
            19:07

            קראתי והבנתי אהרון עדיין בתפיסה שלי רכז אבל העיקר שיופיע באחת העמדות דיאמנטידיס משיקולים לא אובייקטיביים מבחינתי לפחות.
            אחד השחקנים האהובים עלי.

  11. אליקו

    14. יול, 2017
    13:58

    רעיון נהדר

    Reply to this comment
  12. אחד העם

    14. יול, 2017
    14:16

    איפה נבארו?

    Reply to this comment
  13. יוסי

    14. יול, 2017
    14:21

    אנדי היה שחקן אדיר….זוכר אותו מאוד…
    הבעיה היא, שה"ישראלי שבנו" ידחוף קדימה במודע או שלא במודע את אלא ששיחקו (והצליחו) במכבי….
    שארס היה ענק למספר שנים מצומצם, בעיניים לא ישראליות לדעתי שני היוונים עוקפים אותו בסיבוב….הם "היו בטופ" לתקופה יותר ארוכה….

    Reply to this comment
  14. avri

    14. יול, 2017
    14:23

    חן ליפין מישהו?

    Reply to this comment
  15. אסף 2.0

    14. יול, 2017
    14:50

    חסר דיאמנטידיס.
    ולהיזכר שביוון הגדולה שיחקו יחד שלושה מספרי 1: דיאמנטידיס, ספאנוליס ופפלוקאס. מחזור מדהים.

    Reply to this comment
  16. Berch

    14. יול, 2017
    15:03

    לא משתגע על שאראס אבל אי אפשר להתעלם שהבחור מכונת תארים.
    גם לפי המספרים

    Reply to this comment
  17. זיו

    14. יול, 2017
    15:13

    חואן אנטוניו קורבלאן.
    הסמל של ריאל בשנות השמונים

    Reply to this comment
    • אהרון שדה

      14. יול, 2017
      16:04

      לא היה בעידן הפיינל פור .
      אהבתי אותו מאד .

      Reply to this comment
  18. עידו

    14. יול, 2017
    15:17

    נאומובסקי ללא ספק.

    Reply to this comment
    • גרשון רוקח

      14. יול, 2017
      15:22

      וטוני קוקוץ' כמובן… אני כבר מכריז על תמיכה בחבר דנילוביץ'

      Reply to this comment
    • אלעד אייל

      14. יול, 2017
      15:27

      תודה לאהרון. אני אישית חושב שאריאל מקדונלד צריך להיות ברשימה על חשבון דייויד ריברס או טיוס אדני.

      Reply to this comment
  19. גרשון רוקח

    14. יול, 2017
    15:19

    פרוייקט מקסים… מתקשה לעכל את ההגדרה של מילוש ודיאמנדיטיס כשחקנים שאינם רכזים. אדני, על אף ז'לגיריס המופלאה ההיא, וריברס לא ברמה של האירופיים לטעמי. הייתי הולך על ספאנוליס כי הוא היחיד ברשימה שהתואר רשום על שמו באופן מובהק. כנראה שלבניית קבוצה הייתי מתחיל עם פפאלוקאס, אבל הרכז הגדול בתולדות הפיינל-פור הוא בלי ספק ספאנוליס.
    יושב סופר את הדקות לקרב של בודירוגה-דנילוביץ'-פארקר.

    Reply to this comment
    • גרשון רוקח

      14. יול, 2017
      15:23

      והיה אמור להופיע פה: וטוני קוקוץ' כמובן… איזה מאבק

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      20:13

      בודירוגה-קוקוץ'-פארקר.

      Reply to this comment
  20. אהרון שדה

    14. יול, 2017
    15:44

    גרשון תודה רבה.
    מבין את הערתך .
    אך לענ"ד לתיאודוסיץ ודמיינטינדיס סיכוי יותר גדול להתקדם כ 2.
    שניהם שיחקו לפרקים כ 2.
    תיאודוסיץ לצד גקסון.
    ודמינטי לצד ספינוליס.
    על קוקוץ. ….עוד נדבר.

    Reply to this comment
    • ינון יבור

      14. יול, 2017
      19:37

      זה לא נכון. ספאנוליס היה 2 ליד דיאמנטידיס. לדעתי היה צריך להריץ דווקא אותו ב 2. ואדני (ואולי גם ריברס) לא ברמה של מילוש ודימיטריס

      Reply to this comment
  21. a.f

    14. יול, 2017
    16:59

    תענוג להיזכר! כן יירבו ותודה.
    לדעתי שאראס (ואני לא אוהב מכבי) הביא מימד אחר למשחק.
    מימד של שואו ושל טירוף.
    השאר היו יעילים בצורה כזו או אחרת אבל שארס שיחק את המשחק איך שהוא רצה ועל כן אני בוחר בו (מה גם שלקח אליפות עם 3 קבוצות הישג נדיר שלעצמו)

    Reply to this comment
  22. מיקי

    14. יול, 2017
    17:03

    אחלה פרויקט, כל הכבוד ותודה רבה. מבין שהם לא משתייכים לתקופה אבל חייב להזכיר את קורבלאן, מישקין ופייר לואיג'י מרזורטי הענק.

    Reply to this comment
  23. vip

    14. יול, 2017
    17:53

    אם כבר דיאמנטידיס 1 וספאנוליס 2

    Reply to this comment
    • vip

      14. יול, 2017
      17:56

      רציתי בלחור דיאמנטידיס' פתאום הוא לא פה…):

      Reply to this comment
      • אלעד אייל

        14. יול, 2017
        17:58

        דיאמנטידיס יהיה בכתבה הבאה בעמדה מספר 2.

        Reply to this comment
  24. עידן

    14. יול, 2017
    18:08

    לא אהבתי שהזזת שחקנים רכזים לעמדה 2 והכנסת שחקים כמו ריברס ואדני שהיו שחקים טובים אבל בשום אופן לא בחמישייה של הרכזים ב 30 שנים האחרונות.את הגמר המדהים של גורגביץ ודנילוביץ זוכר עד היום אבל כסיכום קריירה אולי הייתי שם אותו במקומות 5-10 של הרכזים.
    1-שאראס
    2-4-שלושת היוונים דיאמנטידיס ספאנוליס ופאפאלוקאס
    5-תיאודוסיץ

    Reply to this comment
    • עידן

      14. יול, 2017
      18:12

      אבל לפי הרשימה שלך הדירוג שלי
      1-שאראס
      2-ספנוליס
      3-פאפאלוקאס
      4-גורגוביץ
      5-אדני
      6-ריברס

      Reply to this comment
  25. אהרון שדה

    14. יול, 2017
    18:14

    לא רוצה להקדים את המאוחר ולכן לא אפרט .
    אבל בגדול בעמדה 2 אין את העומק של עמדה 1 הסיבה לכך היא שבעמדה 2 חלק מהתןתחים הגדולים לא זכו בגביע ולא עמדו בקריטריון הראשוני .
    ( למשל גמצי, סאן אפפיניו ,גאליס וסטויקוביץ )
    נרחיב בכך בלי נדר במאמר הבא.
    בכל מקרה בשישייה שלי יש רק 2 קלעים קלאסיים .
    וכל היתר לכל היותר התחלקו בעמדות עד אפילו היו רוב הזמן כרכזים.
    לדעתי כשתראו את הרשימה של הקלעים תבינו למה רשמתי זאת ככה.
    ככה יעלו הבאמת גדולים לטופ 10.
    בכל מקרה מרתק לראות את הקרב המסתמן על הרכז הגדול ביותר.

    Reply to this comment
  26. אשך טמיר המקורי

    14. יול, 2017
    18:30

    כל הכבוד, פרויקט ענק!
    הייתי בוחר בשאראס וספנוליס.

    Reply to this comment
  27. מנחם לס

    14. יול, 2017
    19:08

    פרוייקט ענקי. מציע לקצר קצת. אני לא בעניינים אבל מאלה שראיתי בארץ בחירתי היא שאראס

    Reply to this comment
  28. יאיר

    14. יול, 2017
    20:20

    סחטיין על פוסט מושקע מאוד.

    ברשותך 2 הערות:

    1. תיאודוסיץ' הוא רכז וזה לא משנה אם ישחק בציוות של שני רכזים מידי פעם כי הוא רכז בנשמתו וכל אורחותיו אומרות שהוא פוינט גארד. לא מבין איך אפשר לשים אותו במקום אחר.

    2. הרי ברור שבסוף ייבחר שאראס. ובעמדה מספר 2 פארקר ובעמדה מספר 5… ספאנוליס, ספאנוליס וספאנוליס

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      20:15

      זה נכון גם לגבי דיאמנטידיס ויול.
      וספאנוליס לא בעמדה 5 כמובן אלא רכז כמובא כאן.

      Reply to this comment
  29. MBK

    14. יול, 2017
    21:34

    אהרון יופי של פוסט
    כפי שכתבתי לך ללא דימיאנטידיס ותיאודסיץ הרשימה הזו אינה שלמה
    הם בשום אופן לא SG

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      12:31

      זה בהחלט נכון. אך עדיין שראס וספאנוליס/פםאלוקאס הן בחירות לא פחות ראויות משני אלה ומסרחיו יול שגם הוא נדחק כאן לעמדה שתיים.

      Reply to this comment
  30. שמעון השימשי

    14. יול, 2017
    21:46

    כמו שיאיר כתב אני ממש חרד שהמכביזם יהרוס את הפרוייקט היפה הזה.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      22:55

      בחירה בשאראס, פארקר וויצ'יץ' אינה הרס המיזם הזה, הם שחקנים גדולים ומועמדים ראויים מאוד לבחירה!!!

      Reply to this comment
  31. פוצ'קה

    14. יול, 2017
    21:56

    מה עם ריגודו? אני בוחר אותו ראשון

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      20:16

      השאלה מהם הישגיו בפיינל-פור.

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      23:04

      אכן זכה פעמיים באליפות היורוליג. כנראה יהיה בעמדה 2.

      Reply to this comment
  32. שמעון השימשי

    14. יול, 2017
    22:07

    אם פארקר יבחר לפני בורדירוגה ו/או וויצ'יץ' יבחר לפני סאבוניס זה יהיה כתם על האתר הזה וכל האנשים הנפלאים שלוקחים בו חלק.

    Reply to this comment
    • אור

      14. יול, 2017
      22:13

      זה ממש יהיה סופו של העולם כפי שאתה מכיר אותו כעת

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      13:18

      השאלה מה ההישגים של סאבוניס בפיינל פור. לפטרוביץ' למשל אין ולכן אין לו מקום כאן, אף שהוא בוודאי האירופי הטוב בכל הזמנים בעמדה 2, ועד נוביצקי גם הכדורסלן האירופי הטוב בכל הזמנים (אמנם אם לא היה נהרג לאחר 4 שנים בלבד בנב"א אפשרי בהחלט שהיה מגיע לרמה של נוביצקי).

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      23:07

      לסאבוניס זכייה אחת ולויצ'יץ' שתיים ועוד סופרוליג.
      פארקר שחקן לא פחות גדול מבודירוגה.

      Reply to this comment
  33. Carmel

    14. יול, 2017
    22:41

    הרכזים:
    1. שאראס.
    2. דיאמנדיטיס.
    3. זורזוביץ
    4.פאפאלוקאס
    5.יול
    6.תיאודוסיץ

    ראויים לציון: מקדונלנד, קאטש, רייס, נאומבסקי, אדני, יאנקיס.

    Reply to this comment
    • dror2

      14. יול, 2017
      23:19

      נאומוסקי האיום לפני קטש… אני אוהב את.קטש אבל זוכר את אפס פילזןמדיחה את מכבי שנה אחרי שנה, ואת נאומוסקי מנצח את קטש בדו קרב ביניהם.
      קטש אמנם לקח תואר עם התעלות בגמר אבל היה שחקן ספסל בפאו ובצדק לא זכה בMVP.
      חוץ מזה אני אולי פרובינציאלי, וספאנוליס ווינר ענק, אבל שאראס היה גאון ובשיאו הריץ את ההתקפה הכי טובה ומלהיבה בתולדות היורוליג.
      יופי של פרוייקט!

      Reply to this comment
      • אהרון שדה

        15. יול, 2017
        23:20

        תודה אני זוכר בדיוק שנה אחת שזה קרה …וגם אז נאמובסקי עף לפני שהגיע לפיינל פור.
        הוא היה חתיכת שחקן אך לא הוביל קבוצה לתואר או אפילו לפיינל פור .'

        Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      12:29

      דיאמנטידיס לא לבחירה כרכז בבחירות כאן אלא בעמדה שתיים.

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      12:35

      וגם לא יול.

      Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      23:37

      וגם תיאודוסיץ בעמדה 2 כאן.

      Reply to this comment
  34. רועי ויינברג

    15. יול, 2017
    00:09

    הדירוג שלי, מהשישייה שהביא אהרון:

    1.ספנוליס
    2.שאראס
    3.פאפאלוקאס
    4.גורגביץ'
    5.ריברס
    6.אדני

    אחלה מאמר

    Reply to this comment
  35. פומה

    15. יול, 2017
    01:11

    כל הכבוד לפיינל פור אז מה .
    פרויקט נחמד אבל למה לבלבל?
    הפרויקט צריך לתת את הכבוד לשחקן האירופי לא בתקופת הפיינל פור .
    מה לברודי לא מגיע ?
    גאליס?
    יאנאקיס.
    עם כל הכבוד באירופה צריך גם לזכור גת חיים שטרקמן תני כוהן מינץ
    ועוד שחקני ענק .
    וכן פעם שחקנים ישראלים ונבחרת ישראל כיכבו באירופה כן ,לפני שמכבי הרסו את הענף בארץ.
    עם כל הכבוד נאןמובסקי בובי מורס חואן אנטןניו קורבלן הדוקטור.
    כרמלו קבררה ,שמוליק זיסמן .
    גאליס יאנאקיס ,היו שחקני ענק .

    Reply to this comment
  36. אדם אחד

    15. יול, 2017
    14:18

    השני סנט שלי: לא יכולים לדבר על רכזים בלי בודירוגה. לא יכולים. גם אם מטעמים טכנים.
    כך גם לגבי תיאודוסיץ.
    להכניס אותם לעמדה 2-3 עוזר אולי למלא אותה, אבל מעמיד אותם בתחרות לא הוגנת (לדעתי)
    אני שמח מאוד על המשימה שלקחתם על עצמכם. כן ירבו.

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      13:23

      בודירוגה בכל מקרה לא היה רכז אלא כל שמותיו היה בעמדה 3… אמנם הוא היה מה שמכנים פוינט-פורוורד אך בכח מקרה לא שייך לבחירה כרכז.

      Reply to this comment
  37. אהרון שדה

    15. יול, 2017
    21:07

    תודה רבה לכולם ושמח שהמאמר תפס.

    אנסה (שוב ) להוסיף הסבר שיהיה מובן .
    אתם מכירים את חמישיות העונה בנ.בא ?.
    אתם זוכרים שהיו מקרים ששני רכזים נבחרו יחדו לחמישיית העונה ?.
    ובכן מה זה שונה מכאן ?.

    גם ביורוליג בחרו לא פעם שני רכזים שאחד על תקן קלע .
    כמו שקרה לספינוליס בעצמו עם תיאודוסיץ ….וכן קרה לתיאודוסיץ וכו .

    מה שעשיתי כאן היה גם מתוך סיכויי הצלחה להתקדמות במעלה הפרויקט .
    אני מהרהר ברעיון.
    שלאחר שתיבחר העשרייה אני מהרהר האם לאפשר לציבור הרחב לבחור 1 שהכי לא מתאים לדעתם מהעשרייה ומאידך לבחור מישהו במקומו .
    רק שחוששני מאד שמה שיקרה שהציבור ידיח את הסנטר השני ובמקומו יציב עוד רכז קלאסי .

    2. אשר לטענה למה רק 30 שנה ולא תמיד.
    התשובות .
    א. אני לפחות מכיר את גביע אירופה קצת יותר מ 30 שנה מאז ימי דראזן פטרןביץ ז"ל.

    ב. חשבתי שראוי לציין דרך של 30 שנות יורוליג.
    מי שרוצה מוזמן להמשיך את הפרויקט ולאחר גמר הפרויקט להציב את חמישיית כל הזמנים הקודמת ולהביא לדיון את הגדולים בכל הזמנים .

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      12:27

      לא מדובר בשלושים דנות יורוליג אלא בשלושים שנות פיינל פור שהחל לפני היורוליג.

      Reply to this comment
  38. אהרון שדה

    15. יול, 2017
    21:29

    בדקתי את חמידיות היורוליג בשנים האחרונות.
    2011 לחמישייה השנייה נבחרו יחדו פארגו ,ספינוליס ויול .
    שלושתם רכזים ויול נבחר על תקן 3.

    2013+2012 דמינטינדיס וספינוליס יחד בחמישיית העונה.

    2015 תיאודוסיץ וספינוליס בחמישייה הראשונה.

    2016 דייליני ותיאודוסיץ על תקן 2 בחמישייה הראשונה.

    Reply to this comment
  39. אהרון שדה

    15. יול, 2017
    21:32

    2007 פפלוקאס שם את דמינטינדיס על תקן 2 שניהם בחמישייה הראשונה

    Reply to this comment
  40. אמיר

    15. יול, 2017
    23:33

    כל הכבוד על העבודה. לפי דעתי דיאמנטידיס צריך להיות ברכזים

    Reply to this comment
  41. הציפור הנדירה

    16. יול, 2017
    10:03

    בחירותיי: שאראס וספאנוליס.

    Reply to this comment
  42. הציפור הנדירה

    16. יול, 2017
    11:50

    שתי בעיות בשיטת הבחירה:
    1. מפני שמשיקול עומס רכז טיפוסי כמו דיאמנטידיס הועבר לכמדנ שתיים, אז בחירת הטוב ביותר בעמדת 1 כאן היא לא בהכרח בחירת הרכז הטוב בכל הזמנים בשנות הפיינל פור כי ייתכן שדיאמנטידיס טוב מכולם.

    2. בחירת השחקן הטוב ביותר לא צריכה להיות קשורה לבחירת החמישייה הטובה ביותר וכך גם בחירת ה-30 הטובים ביותר כי ייתכן שבעמדה מסוימת ישנם יותר כוכבים גדולים מאשר בעמדה אחרת. נגיד למשל שפארקר ובודירוגה ואלוורטיס טובים באופן ברור מכל השחקנים האחרים, אז שלושתם חייבים להיות שלושת השחקנים הטובים ביותר, אך בבחירה כאן, רק שחקן אחד מהם ייבחר לחמישייה הטובה ביותר שתיחשב גם לחמשת השחקנים הטובים ביותר, ואלו שתי בחירות שונות. החמישייה הטובה היותר היא רק בחירת הטוב ביותר בכל עמדה אך זה לא מחייב שמדובר בחמשת הכדורסלנים הטובים ביותר. וכך ששת הטובים בכל עמדה אינו אומר שהם 30 השחקנים הטובים ביותר כי ייתכן שבעמדה מסוימת ישנו עומס יותר גדול של שחקנים גדולים ועמדה זו צריכה לקבל יותר משישה שחקנים בין השלושים הטובים ביותר.

    Reply to this comment
  43. הציפור הנדירה

    16. יול, 2017
    13:46

    כתוב שפארקר הוזז לעמדה 3. פארק לא צריך להיות מוזז לעמדה שלוש כי הוא שיחק בעמדה 3…

    Reply to this comment
  44. הציפור הנדירה

    16. יול, 2017
    20:17

    עם כל הכבוד לכללים בלי קורבלאן ומרזוראטי זה לא זה ולא שווה!!!

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      16. יול, 2017
      20:19

      זה כמובן נכתב בצחוק.
      כמובן שבחירות של הטובים ביותר בפיינל-פור, הם מאלו שהשיגיהם בתקופת הפיינל פור…

      Reply to this comment
  45. דביר

    16. יול, 2017
    23:16

    חייב לומר שלא כזאת חוכמה לבחון זאת דרך הצבעה כי די ברור ששחקנים של מכבי יזכו פה לעדיפות ובסופו של דבר נראה שחקנים כמו פארקר שאראס ומיקי ברקוביץ עוברים שלב למרות שלא בטוח שהם הכי טובים. עם זאת כל הכבוד על הפרויקט הנהדר הזה ודווקא שבוחנים את המועמדים בקטגוריה הזאת אני באמת חושב ששאראס הוא השחקן הכי טוב פה ביחד עם ספנוליס

    Reply to this comment
    • הציפור הנדירה

      17. יול, 2017
      14:32

      ברקוביץ' לא יהיה כי אין לו הישגים מתקופת הפיינל-פור.

      Reply to this comment

הגיבו